תחנון

From ויקישיבה
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

תחנון היא תחינה הנאמרת בתפילות שחרית ומנחה, ברוב ימות השנה.


סדר אמירת תחנון[edit]

לאחר חזרת הש"ץ בתפילת שחרית ובתפילת מנחה נאמר התחנון.

יש נוהגים לומר תחילה וידוי "אשמנו בגדנו..." וי"ג מידות. לפי נוסח אשכנז אין אומרים וידוי וי"ג מידות, אך יש מהם שנהגו להוסיף בשחרית של שני וחמישי.

נופלים אפים ואומרים מזמור ו' בתהילים. נפילת אפיים נעשית על יד שמאל, אך כאשר יש תפילין על יד שמאל יפול על יד ימין. לפי הגר"א נהגו ליפול על שמאל בכל אופן.

לפי מנהג הספרדים, ע"פ הקבלה, אין נופלים אפים.

לאחר מכן אומרים בישיבה "שומר ישראל...", ולאחר "ואנחנו לא נדע" עומדים ואומרים "מה נעשה וכו'".

ימים שאין אומרים בהם תחנון[edit]

ישנם ימים שאין אומרים בהם תחנון, ואלו הם: שבת, ראש חודש, כל חודש תשרי מלבד עשרת ימי תשובה, חנוכה, ט"ו בשבט, פורים קטן וגדול בין בדפרזים ובין בדמוקפין, כל חודש ניסן, ל"ג בעומר, חודש סיוון עד י"ב בו, ט' באב, ט"ו באב. בכל אותם הימים שאין אומרים בהם תחנון, אין אומרים גם במנחה שלפניהם, חוץ מל"ג בעומר, ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים.

ישנם מצבים שאין אומרים בהם תחנון: בבית האבל, כשיש בבית הכנסת באותו יום ברית מילה, או שהמוהל או אבי הבן או הסנדק מתפללים באותו מניין, או כשיש שם חתן בתוך שבעת ימי המשתה.

יש מקומות שנהגו שבכל יום שיש יארצייט (יום השנה) לרב או אדמו"ר חשוב אין אומרים תחנון (בעיקר חסידים).

ישנן חסידוית (בעיקר חסידות גור) שבהן אין אומרים תחנון במנחה אף פעם. עיקר המנהג התחיל בכך שהחסידים נהגו להתפלל סמוך לשקיעה, כך שבסוף חזרת הש"ץ כבר אין אפשרות לומר תחנון עקב השקעיה. אך כשהם מתפללים מוקדם יותר הם משתדלים לצאת מבית הכנסת לקראת סיום חזרת הש"ץ ובכך להימנע מלומר תחנון.

תחנון בשני וחמישי[edit]

בימי שני וחמישי מאריכים במיוחד בתחנון - לפי חלק ממתפללי נוסח אשכנז מוסיפים בימים אלו וידוי וי"ג מידות, והספרדים מוסיפים ואומרים 5 פעמים י"ג מידות. לאחר מכן, אומרים את קטעי התפילה מ"והוא רחום", שתוכנם בקשת רחמים מה' שיסלח לנו על חטאינו, ובהם פסוקים שונים מלוקטים מן המקרא.

קישורים חיצוניים[edit]

דיני אמירת תחנון, הרב אליעזר מלמד מתוך אתר Yeshiva