תפוח עץ

From ויקישיבה
Revision as of 12:24, 31 October 2010 by טל רחמים (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

תפוח הוא פרי הגדל על העץ.

תפוח הוא פרי עץ. לתפוח יש זנים שונים, חלקם בצבעי אדום וחלקם בצבעי ירוק. יש טוענים כי התפוח בצבע ירוק חזק הוא אינו בשל דיו, והוא פרי "בוסר".

ברכתו[edit]

על אכילת התפוח יש לברך "בורא פרי העץ", ואחר האכילה יש לברך "בורא נפשות". אמנם אם אכל תפוח ואכל כזית מפירות משבעת המינים - מברך ברכת "מעין שלש" ופוטר את הכל.


התפוח במקרא[edit]

בשיר השירים כתוב "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי" [פרק ב פסוק ג]. רש"י מסביר - כתפוח - אילן של תפוחים כשהוא בין אילני סרק הוא חביב מן כולן שפריו טוב בטעם ובריח. כן דודי בין הבנים - בין הבחורים, הדוגמא - כך הקב"ה מכל האלהים נבחר, לפיכך בצלו חמדתי וישבתי; ומדרש אגדה - התפוח הזה הכל בורחים הימנו לפי שאין לו צל כך ברחו כל האומות מעל הקב"ה במתן תורה, אבל אני - "בצלו חמדתי וישבתי".

במדרש ילקוט שמעוני נדרש הפסוק באופנים רבים; "אמר רבי יוסי ברבי חנינא - למה נמשלו ישראל לתפוח? לומר לך - מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. אמר רבי ברכיה - מה התפוח הזה אינו גומר פירותיו אלא בסיון, כך לא נתנו ישראל ריח טוב לעולם אלא בסיון. דבר אחר, "כתפוח בעצי היער" - מה התפוח הזה ריחו טוב מכל האילנות, כך ישראל טובים מכל העובדי אלילים, שנאמר: "הטיבה ה' לטובים". "כתפוח בעצי היער" - אפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון [שיר השירים רמז תתקפו].

דרשתו של רבי יוסי ברבי חנינא הובאה גם במסכת שבת, בדף פח, עמוד א [שם כתוב "אמר רבי חמא ברבי חנינא"]. התוספות במקום שואלים למה הביאה הגמרא את הפסוק "כתפוח בעצי היער", והרי בפסוק זה לא נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב"ה, כמו שכתוב "כן דודי בין הבנים", וכתוב של "ריח אפך כתפוחים" יותר היה לגמרא להביא.

הגאון בעל ה"חת"ם סופר" ז"ל בחידושיו [שבת דך פח ע"א, ד"ה למה נמשלו ישראל] מביא את קושית התוספות [שהקשו שכתוב כי דודי נמשל לתפוח], וכותב שדבריהם תמוהים, שכיון שנמשל הש"י לתפוח בעצי היער, פירוש - כאילן תפוח בין שארי אילנות - נמצא פריו של אותו אילן היינו ישראל פריו ובניו של הקב"ה המה התפוחים ושפיר קאמר דנמשלו ישראל לתפוח.

פסוק נוסף בשיר השירים מספר "תחת התפוח עוררתיך - שמה חיבלתך אמך, שמה חיבלה ילדתך". לפי המדרש היו נשות ישראל במצרים יולדות תחת עצי התפוחים מחמת הגזירות על הילדים.

התורה נמשלה ל"תפוחי זהב במשכיות כסף".

במסכת שבת כתוב על התפוח כי פריו קודם לעליו. התוספות במקום מקשים בשם רבנו תם זצ"ל - הרי אנו רואים שהוא גדל כשאר אילנות! ותירץ רבנו תם כי ה"תפוח" הנזכר הוא ה"אתרוג", שהוא דר באילנו משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עלין של שנה שעברה וגדלים עלין חדשים, א"כ פרי האתרוג קודם לעלין החדשים שבאין.

אמנם מרנא רבינו הק' המגיד מקאז'ניץ זצ"ל כתב בספרו "עבודת ישראל" [סוף פרשת "אחרי מות"] כי במדרשים הנוסחא "ניצו קודם לעליו", היינו שהנץ הפרי קודם לעליו, ולא הפרי בעצמו, ומדובר על התפוח שאנו מכירים. ויעויין בקובץ "מקבציאל" [הוצאת ישיבת אהבת שלום] גיליון י"א, במאמר של הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א, כתב כזאת, והרחיב בכל זה, ע"ש. ומר"ן רבינו יוסף חיים זצ"ל כתב כי אין כוונת הגמרא לומר שהפרי קודם לעלין שלו, אלא ר"ל שאין העלים נגמרים קודם חנטת הפרי, אלא אחר כך. והכוונה שחנטת הפרי ["פריו"] קודמת לגמר העלים ["קודם לעליו"] ראה "בן יהוידע", שבת, דף פח ע"א.


תפוח בדבש[edit]

נהגו ישראל לאכול בראש השנה תפוח טבול בדבש, לסימן לשנה טובה ומתוקה. האשכנזים נוהגים לומר - "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש", ואילו הספרדים נוהגים לומר "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".