רבי דוד קמחי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  28 באוקטובר 2012
מ
עדכון תבנית לתאריך עברי
אין תקציר עריכה
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי)
שורה 2: שורה 2:


נולד בעיר נרבונה שבפרובנס בסביבות שנת ד'תתק"כ ל[[רבי יוסף קמחי]] (הריק"ם)- שהיה פרשן ומדקדק גדול. אביו מת בנעוריו, ואחיו המדקדק והפרשן [[רבי משה קמחי]] למדו תורה. בסוף ימיו השתתף במחלוקת אודות כתבי ה[[רמב"ם]], וכתב כמה אגרות כנגד מתנגדי הרמב"ם. הוא המליץ ללמוד [[פילוסופיה]], אולם רק לבעל שכל ישר, ירא שמים ולאחר התבוננות מעמיקה בתורה.
נולד בעיר נרבונה שבפרובנס בסביבות שנת ד'תתק"כ ל[[רבי יוסף קמחי]] (הריק"ם)- שהיה פרשן ומדקדק גדול. אביו מת בנעוריו, ואחיו המדקדק והפרשן [[רבי משה קמחי]] למדו תורה. בסוף ימיו השתתף במחלוקת אודות כתבי ה[[רמב"ם]], וכתב כמה אגרות כנגד מתנגדי הרמב"ם. הוא המליץ ללמוד [[פילוסופיה]], אולם רק לבעל שכל ישר, ירא שמים ולאחר התבוננות מעמיקה בתורה.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1160|מספר שנים=75}}
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4920|מספר שנים=75}}
==שיטתו בדקדוק==
==שיטתו בדקדוק==
ספרו הדקדוקי הגדול הוא ספר '''המכלול''', שעל פי הגדרתו בהקדמת הספר הוא רק "כמלקט שבולים אחרי הקוצר וכמעולל אחרי הבוצר" (כלומ, מלקט מתורת המדקדקים הקדומים [[רבי יונה אבן ג'נאח]] ו[[רבי יהודה אבן חיוג']]), אולם הוא מלא גם בחידושים שלו. דרכו היא להביא את דעות קודמיו בכל בעיה דקדוקית בצורה בהירה ומקיפה, ומתוכן מגיע להסבר שיטתו שלו. ספר זה דומה במבנהו לספרו של ר"י אבן ג'אנח, שהוא מורכב משני חלקים- "חלק הדקדוק" ו"חלק הענין", העוסק בהסבר השורשים. המדפיסים חילקו את הספר לשני ספרים שונים, בעוד השם "מכלול" ניתן לחלק הראשון בלבד והשני נקרא "ספר השורשים". על שיטתו בהסבר השורשים קמו מתנגדים שונים מקרב הדקדקנים, וביניהם [[רבי יוסף אבן כספי]] ו[[רבי פרופייט דוראן]]- "האפודי".  
ספרו הדקדוקי הגדול הוא ספר '''המכלול''', שעל פי הגדרתו בהקדמת הספר הוא רק "כמלקט שבולים אחרי הקוצר וכמעולל אחרי הבוצר" (כלומ, מלקט מתורת המדקדקים הקדומים [[רבי יונה אבן ג'נאח]] ו[[רבי יהודה אבן חיוג']]), אולם הוא מלא גם בחידושים שלו. דרכו היא להביא את דעות קודמיו בכל בעיה דקדוקית בצורה בהירה ומקיפה, ומתוכן מגיע להסבר שיטתו שלו. ספר זה דומה במבנהו לספרו של ר"י אבן ג'אנח, שהוא מורכב משני חלקים- "חלק הדקדוק" ו"חלק הענין", העוסק בהסבר השורשים. המדפיסים חילקו את הספר לשני ספרים שונים, בעוד השם "מכלול" ניתן לחלק הראשון בלבד והשני נקרא "ספר השורשים". על שיטתו בהסבר השורשים קמו מתנגדים שונים מקרב הדקדקנים, וביניהם [[רבי יוסף אבן כספי]] ו[[רבי פרופייט דוראן]]- "האפודי".  
847

עריכות

תפריט ניווט