אבר מן החי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(שימוש בתבנית מקור)
 
שורה 1: שורה 1:
איסור אכילת אבר שניטל מ[[בעל חיים]] בעודנו חי.
'''אבר מן החי''' הוא אבר שניטל מבעל חיים בעודנו חי.


אסור מן התורה לאכול אבר מן החי, שנאמר {{מקור|דברים יב כג}}: "ולא תאכל הנפש עם הבשר". ויש שלמדו איסור זה מן הפסוק {{מקור|שמות כב ל}}: "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו", ודרשו: שלא תהא תולש ואוכל מן הבהמה כדרך שאתה תולש מן הקרקע.


האוכל כזית מאבר מן החי לוקה; ויש אומרים, שאינו חייב מלקות אלא אם כן אכל אבר שלם שיש בו כזית.


אסור מן התורה לאכול אבר מן החי, שנאמר {{מקור|(דברים יב, כג)}}: "ולא תאכל הנפש עם הבשר". ויש שלמדו איסור זה מן הפסוק {{מקור|(שמות כב, ל)}}: "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו", ודרשו: שלא תהא תולש ואוכל מן הבהמה כדרך שאתה תולש מן הקרקע.
איסור אבר מן החי אינו נוהג אלא בבהמה, חיה ועוף טהורים. בעלי חיים שאינם טעונים שחיטה, כגון דגים וחגבים, אין איסור אבר מן החי נוהג בהם. אבר מן החי - מותר בהנאה.


 
אבר מן החי הוא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] בהן חייבים גם בני אומות העולם.  
 
האוכל כזית מאבר מן החי, הרי זה לוקה; ויש אומרים, שאינו חייב מלקות אלא אם כן אכל אבר שלם שיש בו כזית.
 
 
 
איסור אבר מן החי אינו נוהג אלא בבהמה, חיה ועוף טהורים. בעלי חיים שאינם טעונים שחיטה, כגון: דגים וחגבים, אין איסור אבר מן החי נוהג בהם. אבר מן החי - מותר בהנאה.




שורה 17: שורה 13:


[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:שבע מצוות בני נח]]
[[קטגוריה:כשרות]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־23:21, 5 באפריל 2012

אבר מן החי הוא אבר שניטל מבעל חיים בעודנו חי.

אסור מן התורה לאכול אבר מן החי, שנאמר דברים יב כג: "ולא תאכל הנפש עם הבשר". ויש שלמדו איסור זה מן הפסוק שמות כב ל: "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו", ודרשו: שלא תהא תולש ואוכל מן הבהמה כדרך שאתה תולש מן הקרקע.

האוכל כזית מאבר מן החי לוקה; ויש אומרים, שאינו חייב מלקות אלא אם כן אכל אבר שלם שיש בו כזית.

איסור אבר מן החי אינו נוהג אלא בבהמה, חיה ועוף טהורים. בעלי חיים שאינם טעונים שחיטה, כגון דגים וחגבים, אין איסור אבר מן החי נוהג בהם. אבר מן החי - מותר בהנאה.

אבר מן החי הוא אחת משבע מצוות בני נח בהן חייבים גם בני אומות העולם.