אמונת חכמים

ביטוי שמוזכר בפרקי אבות פרק ו משנה ו, ביחס כאחד הדברים שהתורה נקנית בהם לאדם הלומדה. משמעותו הראשונית היא אמונה בחכמים ובדבריהם.