הרב שמואל אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(22 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שמואל אליהו''' (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956 למניינם) הוא [[רב|רבה]] של העיר [[צפת]], חבר [[מועצת הרבנות הראשית]] וחבר ועדות ה[[כשרות]] הארצית וה[[מקווה|מקוואות]] של הרבנות הראשית.
[[תמונה:Ravselihu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אליהו]]
'''הרב שמואל אליהו''' הוא [[רב|רבה]] של העיר [[צפת]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] וחבר ועדות ה[[כשרות]] הארצית וה[[מקווה|מקוואות]] של הרבנות הראשית.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
הרב שמואל אליהו הוא בנו של [[הרב מרדכי אליהו]]. בצעירותו למד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]], ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת ב[[צה"ל]] ביחידה קרבית. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה שלומי ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת.  
נולד בכ"ה ב[[כסלו]] תשי"ז לאביו [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב מרדכי אליהו]] ולאמו הרבנית צביה. בצעירותו למד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]], ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת ב[[צה"ל]] ביחידה קרבית. בזמן לימודיו בישיבה נישא לטובה. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה [[שלומי]] שבגליל המערבי, ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת.  


חיבר "הגדה ל[[יום העצמאות]]", וכן ערך את ספרי ה[[הלכה]] של אביו ואת סידור "קול אליהו", שבו סיכם את הלכות ה[[תפילה]] וההגייה העברית התקנית.
בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות ל[[הרב שלמה עמאר|רב שלמה עמאר]].  


הרב אליהו מרכז פעילות של מספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. הוא עונה על שאלות באינטרנט ב[http://www.moriya.org.il/ אתר מוריה], שהוא עומד בראשו, ואף עונה ב-SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני [[קבלה]]. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות לחלומות, משמעויות של שמות, בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ 2005.
פעיל במספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. עונה על שאלות באינטרנט ב[http://www.moriya.org.il/ אתר מוריה], שהוא עומד בראשו, ובהודעות SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני [[קבלה]]. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות ל[[חלום|חלומות]], משמעויות של [[שם|שמות]], בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ תשס"ה.


בשנת 2003 הציג את מועמדותו למשרת [[הראשון לציון]], אך לא נבחר לתפקיד.
הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה‏‏<ref>‏תמי גיל, [http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6779&cat_id=1 הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון], חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.‏</ref>.  


הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכבאלול ה'תשס"ח (23 בספטמבר 2008 למניינם) נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה‏‏<ref>‏תמי גיל, [http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6779&cat_id=1 הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון], חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.‏</ref>.
בשנת תשעהגיש בשנית מועמדות לכהונת הראשון לציון והרב הראשי לישראל, אך הפסיד ל[[הרב יצחק יוסף|רב יצחק יוסף]]. בשנת תשע"ה הגיש את מועמדותו על תפקיד רבה הספרדי של ירושלים, אך הפסיד לרב שלמה עמאר.


==עמדותיו==
==עמדותיו==
בזמן הגירוש שהה  ב[[גוש קטיף]], והביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם.
כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] ו[[הרב יהודה עמיטל]]... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על [[הרב אברהם שפירא|הרב שפירא]]...".


בזמן ה[[התנתקות]] שהה בגוש קטיף ותמך בחסימת כבישים. עם זאת, נפגש עם כמה אישים פוליטיים שתמכו בהתנתקות ובהם השרה ציפי לבני. בניגוד לאביו, הביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לפינוי יהודים מבתיהם (הרב מרדכי אליהו הביע בפירוש את דעתו בראיון טלויזיוני כנגד סירוב פקודה. לדעתו על החייל להתחמק בדרך כל שהיא ולומר "איני יכול" אך לא לסרב לפקודת מפקדיו). כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: :"ראיתי שם שתי דמויות רציניות - [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] ו[[הרב יהודה עמיטל]]... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על [[הרב אברהם שפירא|הרב שפירא]]...".  
בענייני [[צניעות]] הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר ה[[משנה ברורה]] ללכת בלי גרביים<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=28951 חצאית קצרה ללא גרביים], אתר מורייה</ref> וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=26630 טקס חינה לא צנוע]</ref>. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת<ref>[http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/670/028.html אולי השאלה לא הייתה נכונה?, הרב שמואל אליהו], אתר nrg, 16 במרץ 2008</ref>.


בענייני צניעות הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר ה[[משנה ברורה]] ללכת בלי גרביים<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=28951 חצאית קצרה ללא גרביים], אתר מורייה</ref> וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=26630 טקס חינה לא צנוע]</ref>. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת<ref>[http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/670/028.html אולי השאלה לא הייתה נכונה?, הרב שמואל אליהו], אתר nrg, 16 במרץ 2008</ref>.
כתב ביחס ל[[הרב עובדיה יוסף|רב עובדיה יוסף]]: "מאז הסכם אוסלו הארור. ומאז שנהרגו כמה מחברי הטובים וילדיהם - אני לא מחזיק בביתי שום סידור שלו ושום ספר מספריו. לא מחרים אותו - אבל פשוט לא מסוגל".{{הערה|הרב שמואל אליהו, [http://www.kipa.co.il/ask/show/31617 התבטאויות הרב עובדיה יוסף שליט"א], תשובה באתר כיפה}}.
    
    
בשנת ה'תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבנים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם".
בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "[[לא תחנם]]". פסק זה עורר  סערה בציבור. למרות הסערה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי, לא הועמד הרב לדין.


==ספרים שכתב ושערך==
==ספרים שכתב ושערך==
* '''"אביהם של ישראל"''' (שלושה כרכים) - לקט סיפורים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך ה"[[שבעה]]" וה"שלושים" על אביו. הספר מסודר לפי סדר הפרקים של הספר "[[מסילת ישרים]]".  
* '''אביהם של ישראל''' (שלושה כרכים) - לקט סיפורים על אביו, על פי סיפורים שסופרו במהלך ה"[[שבעה]]" וה"שלושים" על הרב. הספר מסודר לפי סדר הפרקים של הספר [[מסילת ישרים]] (על פי ה[[ברייתא]] כל [[רבי פנחס בן יאיר]]: "תורה מביאה לידי [[זהירות]], זהירות מביאה לידי [[זריזות]] וכו'".  
* '''סידור קול אליהו''', על פי פסקי אביו, בעריכתו, הוצאה ראשונה ירושלים תשס"ב.
* '''[[סידור]] קול אליהו''', על פי פסקי אביו
* '''שאלות של חיים''' - קובץ מאמרים ומדרשים על העניינים שלאחר המוות.
*'''הגדת [[יום העצמאות]]'''.
 
*'''שאלות של חיים''' על החיים שלאחר המוות.  
כמו כן, הרב ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים.   
כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים.   


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://hafetzhaim.googlepages.com/tfila.htm תפילה של הרב שמואל אליהו לפני הגלישה באינטרנט]
* [http://hafetzhaim.googlepages.com/tfila.htm תפילה של הרב שמואל אליהו לפני הגלישה באינטרנט]
*[http://www.kipa.co.il/ask/search.asp?Submit=++%E7%F4%F9++&key=&searchinsubject=true&searchcat=&searchrav=14&orderby=qdate תשובות הרב שמואל אליהו], באתר כיפה.
*[http://www.kipa.co.il/ask/search.asp?Submit=++%E7%F4%F9++&key=&searchinsubject=true&searchcat=&searchrav=14&orderby=qdate תשובות הרב שמואל אליהו], באתר כיפה.
 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=62&q=&search_in=0&cat=3| שיעורי הרב שמואל אליהו] באתר ישיבה
 
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3832| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references />
<references />


{{מיון רגיל:אליהו, שמואל}}
{{מיון רגיל:אליהו שמואל}}
[[קטגוריה:רבנים ערים ומועצות]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]]
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ירושלים לצעירים]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]

גרסה מ־19:48, 21 באוקטובר 2014

הרב שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו הוא רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית.

ביוגרפיה

נולד בכ"ה בכסלו תשי"ז לאביו הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו ולאמו הרבנית צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת בצה"ל ביחידה קרבית. בזמן לימודיו בישיבה נישא לטובה. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה שלומי שבגליל המערבי, ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת.

בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות לרב שלמה עמאר.

פעיל במספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. עונה על שאלות באינטרנט באתר מוריה, שהוא עומד בראשו, ובהודעות SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני קבלה. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות לחלומות, משמעויות של שמות, בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ תשס"ה.

הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה‏‏[1].

בשנת תשע"ג הגיש בשנית מועמדות לכהונת הראשון לציון והרב הראשי לישראל, אך הפסיד לרב יצחק יוסף. בשנת תשע"ה הגיש את מועמדותו על תפקיד רבה הספרדי של ירושלים, אך הפסיד לרב שלמה עמאר.

עמדותיו

בזמן הגירוש שהה בגוש קטיף, והביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם. כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - הרב אהרון ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על הרב שפירא...".

בענייני צניעות הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר המשנה ברורה ללכת בלי גרביים[2] וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות[3]. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת[4].


בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם". פסק זה עורר סערה בציבור. למרות הסערה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי, לא הועמד הרב לדין.

ספרים שכתב ושערך

כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים