מוסר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוסר הינו חלק מהתורה העוסק בתיקון המידות ובשיפור התנהגותו של האדם, הן במצוות שבין האדם לחברו והן במצוות שבין אדם למקום. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה תנועת המוסר מיוסדו של רבי ישראל סלנטר, הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי הישיבה, וכן מינוי משגיחים בישיבות.

ספרי מוסר

כבר בתקופת הראשונים נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם שערי תשובה של רבנו יונה גירונדי וארחות צדיקים שמחברו אינו ידוע. אולם, עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת האחרונים, בעיקר הספר במפורסם והנפוץ מסילת ישרים של הרמח"ל- רבי משה חיים לוצאטו, אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, ארך אפיים של הרב אברהם יעלין, תומר דבורה של רבי משה קורדבירו ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה.

ישיבות המוסר

בעקבות תפוצת המוסר ע"י הרב סלנטר, החלו באירופה לקום ישיבות שונות הדוגלות בשיטת המוסר וכונו בשם ישיבות המוסר. בין ישיבות המוסר המפורסמות: ישיבת נובהרדוק, ישיבת כנסת ישראל- סלבודקה- כיום נקראת ישיבת חברון, ישיבת מיר ועוד. בישיבות אלו (ובהשפעתן גם בישיבות אחרות) הונהג מינוי "משגיח"- רב אשר תפקידו לדאוג לרמה הרוחנית של התלמידים, לדאוג שלא יבטלו תורה וכד'. משימה זו היתה מבוצעת בין השאר באמצעות שיחת מוסר ("שמוס" בעגה הישיבתית).

לקריאה נוספת

דב כץ, תנועת המוסר.