מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:30, 11 בדצמבר 2008 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אדם שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק, אין לו חלק לעולם הבא.


ידועים דברי הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל שאמר: צריך באמת כל אדם להתבונן ולחפש דרכיו אולי הוא מאותן שאין להם חלק לעולם הבא, חס וחלילה, כי הנה כל אחד שמח בחלקו וסומך על המשנה (סנהדרין צ, א) האומרת: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", אבל לא יתבוננו בסוף המשנה הזאת שאמרה: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא", והיא מונה שם "אפיקורוס", ומפרשת הגמרא: "מאי אפיקורוס? רבי נתן אומר: כל מי שאינו משגיח על המשנה. רבי נהוראי אומר: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק", והוא בכלל: "כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר - הכרת תכרת הנפש ההיא", ודורשים: "הכרת" - בעולם הזה; "תכרת" - לעולם הבא. ומכאן שמי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, אין לו חלק לעולם הבא. על כן יש לכל אדם לחפש דרכיו ולחקור במעשיו אולי הוא מאותן שאין להם חלק לעולם הבא, חס וחלילה. כי אף העוסקים בתורה תמיד אולי עברו עליהם כמה שעות ביום [בכתב יד: שעה אחת] שהיו יכולים לעסוק בתורה ולא עסקו, והוא בכלל "כי דבר ה' בזה".


רבינו חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה" (שער ח, חלק ב) מנה בין המדרגות התחתונות, שאף מי שיש בידו כל המעשים הטובים, אין לו חלק לעולם הבא, אם אפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.


ברם, בספר תיקון חצות מובא, כי אין חיוב כרת על ביטול שעה אחת, אלא רק אם פרש לגמרי להבלי העולם, או שלא למד בכלל בזמן שהיה באפשרותו ללמוד.


וכן מובא בספר "נהורא דאורייתא" (מאמר א, פה): "דעל כל פנים אין זה במבטל יום או יומיים אפילו בשאת נפש, דאם כן לא שבקת חיי... אלא בפורק מעליו עולה של תורה שכבר עסק בה ופירש הימנה או שלא רצה לישא בעול תורה מתחילתה אף שהיה סיפק בידו לעסוק בתורה".