Warning: Declaration of SkinMinerva::doEditSectionLink(Title $nt, $section, $tooltip = NULL, $lang = false) should be compatible with Skin::doEditSectionLink(Title $nt, $section, $tooltip, Language $lang) in C:\inetpub\yeshiva\wiki\wiki\skins\MinervaNeue\includes\skins\SkinMinerva.php on line 30 אבא - ויקישיבה
Open main menu

אבא

Contents

השם "אבא"Edit

השם אבא, משמש לרוב לאב, דהיינו אבא של מישהו מסויים, אך מצינו עוד שנכנסים בקטגוריא זו.

קראו כן למי שהוא חבר ופטרון, וכן ביאר רש"י סדר ויגש במש"נ וישימני לאב, וכן בפירוש המיוחס לרש"י דברי הימים א ב, אבי לשון שר העיר.

החכם המלמד נקרא אב, והבן נקרא תלמיד, כמוזכר בספרי דברים לד והביאו רש"י (סדר עקב) במש"נ ושננתם לבניך אלו תלמידיך, וכשם שהתלמידים קרויים בנים כך הרב קרוי אב. ועי' בנפש כל חי להרב חיים פלאג'י מע' א' אות א' שביאר שנוטריקון א'ב הוא אב בן, וכן א'לף ב'ינה תלמוד שבת קד, א והמלמד הוא לשון אלף כמש"נ ואאלפך חכמה, ובן לשון בינה דקאי לתלמיד המבין חכמה. ועוד רמז בזה, דג' שמות יש בת"ח, בן תורה, בעל תורה ואבי התעודה. דבתחילת לימודו הוא בחינת בן, ושוב אחרי כן נעשה בעל תורה, ושוב כשנתגדל ומורה הוראות בישראל גדול בתורה נקרא אבי התעודה, והם נרמזו בשם אב, אלף אבי התעודה, בית בעל שהוא בעל תורה, ובן היינו בן תורה.

מי ששם אביו "אבא", מה יעשהEdit

מי ששמו אבא אם יכול לקרות לו כך, הרב חיד"א בשיו"ב יו"ד סי' רמב ס"ק יא וע"ע בשלחן המערכת מע' א' אות ט'.

מי ששם רבו "אבא", אם יכול לקרוא לו כךEdit

ואם היה שם רבו כך, כתב בשם הגדולים ערך אבא דלא יקראהו כך, ובשו"ת תורה לשמה סי' רסד כתב דכיון דקוראו כן דרך כבוד, מותר לקרותו אבא. אך כיום שאין הנוהג לקרוא לרבו בשם אבא, לא יקרא לו כן כלל (ע"ע ילקוט יוסף הל' כבוד אב ואם עמ' רפו).


רחמי האב על הבןEdit

יש אומרים שאב מרחם על בנו יותר מאמו, וכן דעת השדי חמד מע' א' כלל קמד, אך בספר משנת רבי אליעזר - די טולידו (ח"ב בזכרונותיו דף ד' ע"ד) כתב דהאם מרחמת יותר מהאב. וע"ע בספר קב הישר ובגנזי חיים מע' ר' אות כה.

ועי' במש"כ בספר מועדי ה' הלכות ר"ה סי' יא בהערה גבי היום הרת עולם. והביא שם מדרש יואב (באוצר המדרשים איזינשטיין עמ' 213) וז"ל:

כרחם אב על בנים כן תרחם עלינו, אמרו כד שמע יואב לדוד דאמר כן תמה, כלום אבא מרחם על בנוי טפי מאמהון וכו', אלא אמר יואב, איזיל ואחמי בריתא דברין ואדע קושטא אם לאו, עבר בכל ישראל לבדוק, עד שנתאכסן בבית איש עני שהיה לו י"ב בנים והעני הזה היה טרוד כל היום להביא פרנסתו לאנשי ביתו, ואף שהאב היה זקן היה עובד לפרנס את בניו. הציע לו יואב למה בניך לא יעבדו באדמה והם יפרנסוך, שמע לעצתי, מכור לי אחד מבניך ובכסף שאתן לך במחיר בנך תפרנס עצמך ובניך הנשארים. מיד כששמע האב עיצה זו חירף וגידף אותו והלך. בא ביום אחר לאמם שלו אלו והציע לפניה הענין, ונאותה ומכרה לו אחד מבניה. אך כשחזר האב מעבודתו בערב, מצא כי חסר בן אחד, שאל היכן הוא, ואשתו סיפרה לו המעשה. מיד אץ האב הזקן אחר יואב להרגו אם לא יתן לו את בנו, ומיד החזיר לו יואב את הבן וזרק האב הזקן לפניו את הכסף שנתן במחיר הבן. ואז אמר יואב אמת אמר דוד, כרחם אב על בנים ולא כרחם אם, כי הילד נמכר ע"י האם למרות שאינה טורחת במזונותיו והלכה ומכרה את בנה, והאב הזקן שטורח במזונותיו, הלך ומסר את נפשו בשביל בנו, אם להרוג ואם לההרג.


ואם אהבת האב את בנו היא יותר מגופו או את גופו יותר מבנו, עי' להרב חיד"א במדבר קדמות מע' א' אות לו שכתב בשם ראב"ן דיש בזה פלוגתא, ודעת הראב"ן סי' לז דאדם אוהב את בנו יותר מגופו, ועי' גנזי חיים פלאג'י מע' א' אות ח' ושד"ח שם.