אביי: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''אביי''' האמורא אביי היה מגדולי האמוראים בדור הרביעי. חי בבבל, והיה תלמידם המובהק של רב יוסף ורבה בר נח...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ויש אומרים ששמו היה נחמני, ורבה לא רצה לקראו כל הזמן בשם נחמני, כי אביו נקרא כך, ולכך קראו אביי, בלשון ארמית, כאדם שקורא אבי. ואף שאר האמוראים קראוהו כך, לפי שהיה מן האבות הגדולים. (ספר הערוך בשם רב האי גאון). | ויש אומרים ששמו היה נחמני, ורבה לא רצה לקראו כל הזמן בשם נחמני, כי אביו נקרא כך, ולכך קראו אביי, בלשון ארמית, כאדם שקורא אבי. ואף שאר האמוראים קראוהו כך, לפי שהיה מן האבות הגדולים. (ספר הערוך בשם רב האי גאון). | ||
[ומכאן הביאו מקור לדברי הרמב"ם [הלכות ממרים, פ"ו הלכה ג], שכתב שאם היה שם אביו או רבו כשם אחרים - משנה את שמם, ואם אינו שם פלאי - קורא בהם שלא בפני אביו. ונחמני לא היה שם פלא, ולכן פעמים שקראו נחמני, והיינו שלא בפני אביו. (ראה בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סימן טו)]. | [ומכאן הביאו מקור לדברי הרמב"ם [הלכות ממרים, פ"ו הלכה ג], שכתב שאם היה שם אביו או רבו כשם אחרים - משנה את שמם, ואם אינו שם פלאי - קורא בהם שלא בפני אביו. ונחמני לא היה שם פלא, ולכן פעמים שקראו נחמני, והיינו שלא בפני אביו. (ראה בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סימן טו)]. | ||
[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]] | |||
גרסה מ־19:56, 19 בינואר 2009
|
|
אביי
האמורא אביי היה מגדולי האמוראים בדור הרביעי. חי בבבל, והיה תלמידם המובהק של רב יוסף ורבה בר נחמני.
אביי היה בר פלוגתיה של רבא, והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" (סוכה כח ע"א). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה (ראש השנה דף יח).
כאשר עברתו אמו - מת אביו, ובלידתו - מתה אמו. אביי גדל אצל רבה בר נחמני, שהיה דודו. פעמים רבות מופיע בתלמוד - אמר אביי: אמרה לי אם וכו', והיא אשת רבה, שגידלה את אביי.
יש אומרים ששמו היה אביי, ורבה, שגידלו, קראו נחמני ע"ש אביו (ראה בפרש"י, גיטין דף לד ע"ב, ובפי' רשב"ם בפסחים דף קיב ע"ב, ובפי' הר"ן, נדרים, דף נד ע"ב). ויש אומרים ששמו היה נחמני, ורבה לא רצה לקראו כל הזמן בשם נחמני, כי אביו נקרא כך, ולכך קראו אביי, בלשון ארמית, כאדם שקורא אבי. ואף שאר האמוראים קראוהו כך, לפי שהיה מן האבות הגדולים. (ספר הערוך בשם רב האי גאון). [ומכאן הביאו מקור לדברי הרמב"ם [הלכות ממרים, פ"ו הלכה ג], שכתב שאם היה שם אביו או רבו כשם אחרים - משנה את שמם, ואם אינו שם פלאי - קורא בהם שלא בפני אביו. ונחמני לא היה שם פלא, ולכן פעמים שקראו נחמני, והיינו שלא בפני אביו. (ראה בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סימן טו)].