אביי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האמורא אביי היה מגדולי האמוראים בדור הרביעי. חי בבבל, והיה תלמידם המובהק של רב יוסף ורבה בר נחמני.

אביי היה בר פלוגתיה של רבא, והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" (סוכה כח ע"א). ויש שנקטו שהיה שאביי היה תלמידו של רבא (ספר ברכות המים דף ב'), אך יש שדחו סברא זו משום שהיה גדול ממנו (ספר בית אהרן והב"ד בשד"ח מערכת א' כלל שיא). בכל המחלוקות בין אביי ורבא ההלכה היא כרבא, חוץ משש מחלוקות שסימנם "יע"ל קג"ם" (ר"ת של: יאוש שלא מדעת, עד זומם למפרע הוא נפסל, לחי העומד מאליו, קידושין שלא נמסרו לביאה, גילוי דעת בגיטא, מומר האוכל נבילות להכעיס). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה (ראש השנה דף יח).

אין דרך הגמרא להקדים את רבא לאביי, משום שאביי מלך לפניו (עי' שלחן המערכת מע' א' סוף אות יז ועין יצחק ח"א עמ' רמח).

היה מצאצאי עלי הכהן וחי ששים שנה בזכות לימוד התורה וגמילות חסדים בבלי ראש השנה יח, א.

כאשר עברתו אמו - מת אביו, ובלידתו - מתה אמו. רש"י ז"ל כתב כי נראה בעיניו ששם אביו של אביי היה כייליל (זבחים דף קיב). אביי גדל אצל רבה בר נחמני, שהיה דודו. פעמים רבות מופיע בתלמוד - אמר אביי: אמרה לי אם וכו', והיא אשת רבה, שגידלה את אביי.

יש אומרים ששמו היה אביי, ורבה, שגידלו, קראו נחמני ע"ש אביו (ראה בפרש"י, בבלי גיטין דף לד ע"ב, ובפי' רשב"ם בפסחים דף קיב ע"ב, ובפי' הר"ן, נדרים, דף נד ע"ב). ויש אומרים ששמו היה נחמני, ורבה לא רצה לקראו כל הזמן בשם נחמני, כי אביו נקרא כך, ולכך קראו אביי, בלשון ארמית, כאדם שקורא אבי. ואף שאר האמוראים קראוהו כך, לפי שהיה מן האבות הגדולים. (ספר הערוך בשם רב האי גאון). [ומכאן הביאו מקור לדברי הרמב"ם (הלכות ממרים, פ"ו הלכה ג), שכתב שאם היה שם אביו או רבו כשם אחרים - משנה את שמם, ואם אינו שם פלאי - קורא בהם שלא בפני אביו. ונחמני לא היה שם פלא, ולכן פעמים שקראו נחמני, והיינו שלא בפני אביו. (ראה בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סימן טו ושלחן המערכת מערכת א' אות יח)].

תורתו

"הלכך" מרגליות הים סנהדרין מב. אות טו

דן בענייני ממונות

  • איזה דג לקנות בבא מציעא עט:.
  • אריס חגיגה כה:.
  • האי מאן דמוקים אפוטרופא כתובות קט:.
  • איזהו רשע ערום כתובות צה:.
  • לכבס בגד לבן יותר קשה מלכבס בגד צבוע שבת יט..
  • גודשא תילתא הגודש שמתווסף מעל כלי הוא שליש מנפח הכלי שבת לה..
  • שמע מינה כליא דתנור טפח למאי נפקא מינה למקח וממכר בבא בתרא כ:.
  • אמר אביי כי תניא ההיא בדנחתומין דתנור דידן כי כירה דנחתומין. תוס': ונפק"מ למקח וממכר בבא בתרא כ: ותד"ה תנור.

אוסף שיטות, ובעיקר חכמים שונים שאמרו שיטה אחת

  • כולהו סבירא להו מה שאדם מתבייש לא מטלטל שבת סה..
  • כולהו סבירא להו אדם מקנה דבר שלא בא לעולם קידושין סב:.
  • כולהו סבירא להו מוכר כל תשמישיו עימו בבא בתרא עח:.
  • כולהו סבירא להו מראה מקום הוא לו בבא בתרא קסה..
  • כולהו סבירא להו זה מחשב וזה עובד זבחים מז..
  • כולהו סבירא להו חמץ בפסח אסור בהנאה פסחים לב:.
  • אמרו דבר אחד המזיק פטור על רווח בבא קמא נט..
  • כולן שיטה אחת נזיר חוטא נדרים י..
  • מנקיט חומרי מתנייתא שבת קלח..
  • רבי אלעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה בחדא ופליג עליה בחדא שבת מד..
  • רבי אלעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה בחדא ופליג עליה בחדא ערובין יד..
  • מסקא מדאבוה ומדרבנן זבחים כד:.

"לייט עלה אביי" מסורת הש"ס קידושין לג:

  • אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה. לייט עלה אביי קידושין לג:.
  • קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאין צריך אלא לנסורת שלו. לייט עלה אביי מועד קטן יב:.
  • לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו ברכות לט..
  • לייט עלה אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב שמיקל בגבולות בבל ליוחסין קידושין עא:.
  • לייט עלה אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב שחותם בהבדלה "מקדש ישראל" פסחים קד..

אמו של אביי

רפואות בדומה לברוריה, שאינה מוזכרת בענייני הלכה אלא באגדה .

  • רפואות למילה ולוולד שבת קלד..
  • רפואות ללב ערובין כט:.
  • רפואות בקשרים ובמניינים שבת סו:.
  • מאכלים בריאים לילדים יומא עח:.

מחלוקותיו עם רב יוסף

בניגוד לרב יוסף שלומד רק דינים למעשה

אביי לומד גם דינים שאינם למעשה

  • בצידה - הלכה מכלל דפליגי. מאי נפקא לך מינה. גמרא גמור זמורתא תהא, כלומר: צריך לדעת גם דברים שאינם להלכה למעשה. (בבלי שבת קו ב).
  • בקשירה - הלכה מכלל דפליגי. מאי נפקא לך מינה. גמרא גמור זמורתא תהא (בבלי שבת קיג א).
  • בשיור לעיר בעירוב - הלכה מכלל דפליגי. מאי נפקא לך מינה. גמרא גמור זמורתא תהא (בבלי עירובין ס א).
  • הלכתא למשיחא. אלא מעתה שחיטת קדשים לא תיתני (בבלי סנהדרין נא ב).

מחלוקתיו עם רבא

אביי היה פשטן, כרב יוסף רבו, שהיה בקי ספר "אביי ורבא" הרב מימון, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה, כשיטת רב יוסף רבו. וכן בפירוש ברייתות - מפרשן כפשוטן, ואם אי אפשר לפרשן כך - משנה את הגרסא, או מבארן בשיטת תנא בודד.

ראיות לכך שאביי היה בקי, ופשטן:

וזאת, לעומת רבא שמפלפל, כרבה רבו ספר "אביי ורבא" הרב מימון, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה - אביי לשיטתו כמחלוקתו נגד רב יוסף. וכן בפירוש ברייתות - דוחק פירושים שאינם כפשוטן, ולפעמים גם משתמש לשם כך בלשון "תני", שכוונתה להסביר באופן אחר.

ראיות אודות שיטת הפלפול של רבא:

  • למי מברכים. יצא החוצה והצביע לשמים. בוצין בוצין מקטפיה ידיע עמקות ברכות מח..
  • אנן כי סיכתא בגודא לגמרא - חולשתנו בבקיאות ערובין נג..
  • תלמידו המובהק של רבה, גדל בביתו (ר"ן נדרים נד ב), והיה בן אחיו זבחים קיח: רש"י ד"ה חד. ורבה גם כן היה מפלפל, ולכן מכונה *עוקר הרים" ברכות סד..
  • דאביי לא אפריך - היה מפולפל יותר מכולם (בבלי הוריות יד א).
  • פריצותא אסר רחמנא בתמיה. מוכיח מהסברא יבמות נה:.
  • אטו כל דלא ידע הא דרבי יצחק לאו גברא רבה הוא? בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי, הא גמרא הוא וגמרא לא שמיעא ליה - אדם גדול צריך סברות כונות, אך לא חייב לזכור הכל (בבלי גיטין ו ב).
  • בפומבדיתא מעיילי בקופא דמחטא ואביי היה בפומבדיתא (בבלי בבא מציעא לח ב).