אבר היוצא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אבר היוצא הוא איסור אכילה, שאסרה התורה על אבר של עובר בן פקועה שיצא מחוץ לבית הרחם לפני השחיטה. בניגוד לבן פקועה, אבר כזה אינו ניתר בשחיטת אמו.

מקור האיסור[edit]

בגמרא[1] נלמד איסור זה מהפסוק "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", כיוון שיצא בשר ממחיצתו - נאסר. כלומר: כאשר בשר יוצא מחוץ למחיצה, המתרת אותו באכילה, אין לו תקנה, וגם אם יחזור למקומו הוא לא יוּתַּר בשחיטת אמו או בשחיטת העובר עצמו. הגמרא משווה דין זה לבשר קדשים שיצא חוץ למחיצתו.

גדר האיסור[edit]

הראשונים נחלקו בגדר דין זה. הרמב"ם פוסק, שאבר כזה, של עובר שיצא מבית הרחם, נחתך לאחר השחיטה, ואכלו - אינו לוקה. מסביר רבי חיים סולובייצ'יק, כי בניגוד לבשר קדשים שיצא חוץ למחיצות העזרה שאסור מכיוון שיצא חוץ למחיצתו וזהו כל איסורו, איסור זה של יציאה מחוץ למחיצות בית הרחם אינו איסור לעצמו, אלא גורם לכך שאיסור אבר מן החי לא יוּתַּר. ולכן, אם נחתך לאחר שחיטת הבהמה, שהותר כבר איסור אבר מן החי מהעובר עצמו, לא ייתכן שיחול איסור אבר מן החי על האבר שנחתך.

הגר"ח מביא ראיה לדבריו מהסתפקות הגמרא, האם מותר לאכול חלב, של עובר זה שאבר ממנו יצא חוץ למחיצתו. הנימוקים לכאן ולכאן הם: האם, כשם שעל חלב רגיל אין חל איסור אבר מן החי, למרות שהוא יוצא מהחי, כך גם חלב כזה לא נאסר, או שמא חלב כה חמור מחלב רגיל; שכן הוא יוצא מעובר, שאין לו תקנה לאיסורו על ידי השחיטה.

לדבריו של הגר"ח מבריסק, אם איסור אבר היוצא היה מדין "ובשר בשדה טריפה", לא הייתה סיבה בעולם שיוכלו לאכול את החלב, שכן קיים כלל קבוע האומר כי כל היוצא מהטמא טמא, ומכיוון שחלק מהעובר אסור, אסור גם לאכול את החלב היוצא ממנו. רק מכיוון שאיסור אבר היוצא הוא גם מדין אבר מן החי, קיימת סברא כל שהיא שעל פיה ייתכן לומר, שכשם שחלב רגיל לא נאסר מדין אבר מן החי, כך גם חלב כה לא נאסר מדין בשר מן החי‏[2].

מכיוון שמקור האיסור הוא בפסוק "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", נמצא שאיסור זה ואיסור טריפה הינם אותו איסור. השאלה היא האם ניתן לצרף שני חצאי כזית, מבשר של אבר היוצא, לבשר מן החי. רבי חיים מבריסק תולה את במחלוקת הבאה: הרמב"ם[3] והראב"ד נחלקו, האם איסור בשר מן החי שנלמד מהפסוק "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", הוא מהמילה "טריפה" - וכך היא שיטת הרמב"ם הסבור שבשר מן החי הוא איסור טריפה וניתן לצרף חצי כזית ממנו עם חצי כזית של טריפה, או שמא האיסור הוא מדין "ובשר בשדה" - כשיטת רש"י ותוס'‏[4]. ייתכן שהראב"ד סבור שהאיסור הוא מדין "ובשר בשדה", ולכן ניתן לצרף חצי כזית של בשר מן החי לחצי כזית של אבר היוצא‏[5].

האיסור לבן נח[edit]

הצמח צדק מליובאוויטש[6] פוסק, שאיסור זה אינו לבן נח, שכן הוא נלמד מהפסוק ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, פסוק שנאמר רק לישראל ולא לבן נח.

הערות שוליים

  1. חולין סח א
  2. מגנזי הגר"ח עמ' קסו.
  3. רמב"ם, מאכלות אסורות פ"ה, יא.
  4. חולין קב א.
  5. מגנזי הגר"ח עמ' קסז.
  6. שו"ת צמח צדק סימן ס"ג עמ' 116.