אגרת רב שרירא גאון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''אגרת רב שרירא גאון''' או '''אגרת דרב שרירא גאון''' ('''אגרת רש"ג''') הינו חיבורו של [[גאונים|גאו...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אגרת רב שרירא גאון''' או '''אגרת דרב שרירא גאון''' ('''אגרת רש"ג''') הינו חיבורו של [[גאונים|גאון]] [[ישיבת פומבדיתא]], [[רב שרירא גאון|רב שרירא ב"ר חנינא]], יחד עם בנו [[רב האי גאון]] <ref>כפי שעולה מדברי ה[[רמב"ן]] {{מקור|מלחמות השם כתובות ד|כן}} וה[[רשב"ם]] {{מקור|רשב"ם בבא בתרא קנז א|כן}}, וכן כתב ר"ש רפפורט בספר "תולדות רב האי גאון" והרב אהרן היימאן במבוא לאגרת רש"ג במהדורתו</ref>, העוסקת בהיסטוריה ובכרונולוגיה של חז"ל וספרותם. האגרת כתובה בלשון [[ארמית]].  
'''אגרת רב שרירא גאון''' או '''אגרת דרב שרירא גאון''' ('''אגרת רש"ג''') הינו חיבורו ההיסטוריוגרפי והכרונולוגי של [[גאונים|גאון]] [[ישיבת פומבדיתא]], [[רב שרירא גאון|רב שרירא ב"ר חנינא]], יחד עם בנו [[רב האי גאון]] <ref>כפי שעולה מדברי ה[[רמב"ן]] {{מקור|מלחמות השם כתובות ד|כן}} וה[[רשב"ם]] {{מקור|רשב"ם בבא בתרא קנז א|כן}}, וכן כתב ר"ש רפפורט בספר "תולדות רב האי גאון" והרב אהרן היימאן במבוא לאגרת רש"ג במהדורתו</ref>. החיבור עוסק בהיסטוריה ובכרונולוגיה של חז"ל וספרותם. האגרת כתובה בלשון [[ארמית]].  


==תוכן האגרת==
==תוכן האגרת==

גרסה מ־12:21, 20 במרץ 2015

אגרת רב שרירא גאון או אגרת דרב שרירא גאון (אגרת רש"ג) הינו חיבורו ההיסטוריוגרפי והכרונולוגי של גאון ישיבת פומבדיתא, רב שרירא ב"ר חנינא, יחד עם בנו רב האי גאון [1]. החיבור עוסק בהיסטוריה ובכרונולוגיה של חז"ל וספרותם. האגרת כתובה בלשון ארמית.

תוכן האגרת

האגרת נכתבה לחכמי קירואן ובראשם רבי יעקב בן נסים, כתשובה לשש שאלות ששאלו את רב שרירא אודות השתלשלות התורה מימות התנאים עד ימיו. באגרת פורס רב שרירא את זמני חייהם של התנאים, האמוראים, רבנן סבוראי והגאונים שקדמו להם. תוך כדי כך, מתארך את זמני העריכה של ספרות חז"ל (המשנה, הברייתות והתלמודים) ומתאר גם את אופן עריכתם.

החיבור הינו החיבור הקדום, המהימן והמדויק ביותר העוסק בתיאור הפרטים הכרונולוגיים של עידן חז"ל (ובכך מהווה למעשה מעין המשך לסדר עולם רבה המתארך ומתעד את תקופת התנ"ך).

הראשונים הסתמכו על תיארוכו של רש"ג במקומות רבים.

מהדורות ונוסחאות

האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר.

האגרת הודפסה בשנית בקראקא בשנת ש"מ, אך בדפוס זה נפלו הרבה טעויות ושיבושים, שהשתרשו ועברו גם לדפוסים הבאים באמסטרדם (תע"ז), בזולקווא (תקנ"ט), בקניגסברג (תרי"ח, בתוספות מעט הגהות מרבי יעקב בכרך) ובורשה (תרל"ו). בכל המהדורות הללו הודפסה האגרת בתוך "ספר יוחסין". האגרת הודפסה בפני עצמה לראשונה בשנת תר"ה בברלין, במהדורה שהוגה על ידי ר' דב בער גולדברג (ב"ג) על פי "כתב יד ישן נושן על קלף כפי מה שנמצא בבית החכם ר' ירמיה היינעמאן". בהמשך, הודפסה שוב במהדורות מוגהות ע"פ כתבי יד בברעסלוי בשנת תרכ"א, במגנצא בשנת תרל"ג. בשנת תרמ"ח שוב הודפסה על ידי ב"ג באוקספורד. נוסחו של ב"ג מכיל שינויים משמעותיים. בשנת תרע"א הדפיס בלונדון הרב אהרן היימאן את האגרת במהדורה מדעית ע"פ הנוסח המקורי מדפוס קושטאנדינא, עם ביאור "פתשגן הכתב'". בשנת תרפ"ה הדפיס הרב בנימין מנשה לוין את אגרת רש"ג במהדורה מדויקת על פי קטעי וגניזה וכתבי יד. גם רבי יצחק אייזיק הלוי בספר "דורות הראשונים" מבאר דברים רבים שכתב רש"ג.

בשנת תרי"ז הדפיס יהודי מלומד בשם פילופובסקי את אגרת רש"ג בבריטניה (בלונדון ובאדינבורו), בתרגום לעברית. אמנם, תרגום זה לא היה מדויק דיו, וחרג לעיתים מכוונתו של רש"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כפי שעולה מדברי הרמב"ן (מלחמות השם כתובות ד) והרשב"ם (רשב"ם בבא בתרא קנז א), וכן כתב ר"ש רפפורט בספר "תולדות רב האי גאון" והרב אהרן היימאן במבוא לאגרת רש"ג במהדורתו