אונס

From ויקישיבה
Revision as of 18:00, 22 July 2008 by קובץ יסודות וחקירות השלם (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

הגדרה

עבירה שאדם הוכרח לעבור, פטור עליה {{{1}}}.

לדוגמא, נערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש {{{1}}}.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{{1}}}. ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור {{{1}}}.

טעמו הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו {{{1}}}. והקובץ שיעורים {{{1}}} הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע.

בדינו נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל {{{1}}}.

ויש שחילקו בין מצוות שונות:

א) האתוון דאורייתא {{{1}}} חילק שבמצוות שבין אדם למקום מי שנאנס לא עבר על האיסור כלל, ובבין אדם לחבירו עבר, שהרי חבירו הצטער, ורק פטור מעונש.

ב) הקהילות יעקב {{{1}}} חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון תלמוד תורה, צדקה וגמילות חסד, מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש.

בדין קרבן - הרמב"ם {{{1}}} פסק שאנוס פטור מקרבן, אך הפני יהושע {{{1}}} תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון).

בדינים שונים

הנשבע באונס פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל {{{1}}}.

מכשיל באיסור באונס - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{{1}}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.

אדם המזיק באונס גמור, כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{{1}}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{{1}}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב.

גרמי באונס פטור {{{1}}}. והטעם לזה הוא שאונס מגרע מהמעשה, וגם גרמי מגרע מהמעשה, ולכן כששניהם יחד - גם אונס וגם גרמי - פטור {{{1}}}.

מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו {{{1}}}.

קניין באונס אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{{1}}}.

קים ליה בדרבה מיניה - הסתפק הרעק"א {{{1}}} האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה {{{1}}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{{1}}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו:

א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{{1}}}[1].

ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל[2] {{{1}}} - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל {{{1}}}.

חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה[3] (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין {{{1}}}.

פרטי הדין

להכניס עצמו לאונס מלכתחילה, נחלקו האם מותר {{{1}}}[4].

הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט, פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס {{{1}}}.

אונס ביום אחרון, כלומר שהיה יכול לעשות את המעשה במשך כל הזמן ולא עשאו אלא המתין ליום האחרון, וביום האחרון נאנס ולא היה יכול לעשותו - לקצוה"ח {{{1}}} ולנתיבות המשפט {{{1}}} הוא אונס, ולאגודה {{{1}}} אינו אונס.

אנוס שרוצה לעבור על העבירה, לחתם סופר {{{1}}} גם הוא נחשב אונס ופטור, ולחלקת יואב {{{1}}} חייב.

איסור שהורו לו שהוא מותר דן בזה השדי חמד האם נחשב אנוס או שוגג {{{1}}}.

אנוס מדברי חכמים, כגון שהניח פת בתנור בערב שבת, ואסרו עליו חכמים לרדותה, וכעת נאפית - פטור {{{1}}}, וביאר האחיעזר {{{1}}} שהוא מדין אונס.

ראה גם

יהרג ואל יעבור

פיקוח נפש


הערות שוליים

  1. הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.
  2. דנו בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו.
  3. אמנם בערך יהרג ואל יעבור בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.
  4. לגבי הכשלת חבירו עיין לקמן ד"ה המכשיל את חבירו באיסור אונס.