אחזיה בן יהורם

אחזיה (אחזיהו) בן יהורם היה מלך יהודה השישי.

בנם של יהורם בן יהושפט ועתליה בת אחאב. החל למלוך בגיל עשרים ושתיים, שנה אחת לפני מות אביו שהיה חולה, בשנת שתים עשרה למלכות דודו יהורם בן אחאב מלך ישראל. מלך שנה אחת לאחר מות אביו (בנוסף לשנה שמלך בחיי אביו). בימיו התנבא אלישע הנביא והכהן הגדול היה יהוידע.

אחזיהו היה מלך רשע, והלך בחטאות אחאב סבו. חז"ל מציינים כי אחזיהו היה חותך את אזכרות ה' וכותב תחתיהן אזכרות עבודה זרה (בבלי סנהדרין קב ב).

יחד עם יהורם מלך ישראל יצא למלחמה בחזאל מלך ארם, בה נפצע יהורם. אחזיהו הגיע לבקרו, ואז הרב את שניהם יהוא בן נמשי שנמשח על ידי אלישע להיות מלך. עבדיו נשאו את גופתו לקבורה בעיר דוד. לאחר מותו מלכה עתליה אמו.

אמור חז"ל: "אחז ואחזיהו לא חיים לעולם הבא ולא נידונין בגיהנם" (בבלי סנהדרין קג ב).