אין אונאה לקרקעות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

"אין אונאה לקרקעות" הוא כלל הלכתי שפירושו: המוכר קרקע לחברו במחיר נמוך מערך הקרקע או במחיר גבוה מערך הקרקע, אפילו אם ההפרש הוא יותר משישית, אין המוכר או הקונה רשאים לדרוש את ביטול המקח, או לתבוע את ההפרש.

מקור וטעם[edit]

נאמר בתורה (ויקרא כה, יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו", ודרשו חכמים: "או קנה מיד עמיתך" - דבר הנקנה מיד ליד, כלומר מטלטלין, בהם "אל תונו איש את אחיו", אבל בקרקעות - אין אונאה.

יש שכתבו בטעם הדבר ש"אין אונאה לקרקעות", לפי "שדרך בני אדם למחול בקרקעות, לפי שקרקעות שווים כל כסף שבעולם".

לדעת הירושלמי, אין הכוונה שאין כלל דין אונאה בקרקעות, אלא שדין אונאה בקרקעות שונה מהדין במטלטלין. לכן, אם שיעור האונאה במכירת קרקע גדול משווי הנכס, כגון נכס שווה מאה שנמכר ביותר ממאתיים - אין המכר קיים.