אין איסור חל על איסור: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ומחלוקת הראשונים היא במקרה של שתי פעולות במעשה אחד, כגון שהוציא אוכל בפיו ובלעו ביום כיפור שחל בשבת, שכאן הן שתי פעולות שונות - הוצאה בשבת, ואכילה ביום כיפור, אלא שאת שתיהן הוא עושה במעשה אחד - הבליעה (שבליעתן היא הנחתן). ונחלקו בזה: לרש"י גם בזה יש דין אין איסור חל על איסור, ולתוס' {{מקור|(יבמות לד. ד"ה והוציאו)}} בזה כן עובר על שני האיסורים, כיוון שהן פעולות שונות {{מקור|(דן בזה הקובץ הערות לג-א)}}. | ומחלוקת הראשונים היא במקרה של שתי פעולות במעשה אחד, כגון שהוציא אוכל בפיו ובלעו ביום כיפור שחל בשבת, שכאן הן שתי פעולות שונות - הוצאה בשבת, ואכילה ביום כיפור, אלא שאת שתיהן הוא עושה במעשה אחד - הבליעה (שבליעתן היא הנחתן). ונחלקו בזה: לרש"י גם בזה יש דין אין איסור חל על איסור, ולתוס' {{מקור|(יבמות לד. ד"ה והוציאו)}} בזה כן עובר על שני האיסורים, כיוון שהן פעולות שונות {{מקור|(דן בזה הקובץ הערות לג-א)}}. | ||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־19:26, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
דבר שחל עליו איסור אחד, לא יכול לחול עליו איסור אחר (הסוגיות בחולין ק: וביבמות לב. והלאה).
לדוגמא, בהמה טמאה שמתה, כיוון שכבר היה עליה איסור בהמה טמאה, לא חל עליה איסור נבילה, והאוכל ממנה לוקה רק משום בהמה טמאה (חולין ק:).
מקור וטעם
במקורו מצינו שלוש שיטות:
- מקורו מסברא (תוס' ישנים יבמות יג:).
- "ומתו בו כי יחללוהו" (ויקרא כב-ט) (שנאמר על כהן טמא האוכל תרומה) - פרט לכהן טמא שאכל תרומה טמאה, שאינו במיתה מפני שהיא כבר מחוללת ועומדת, ואין איסור טומאת הכהן (טומאת הגוף) חל על איסור טומאת התרומה (סנהדרין פג.). ומכאן למדו לשאר האיסורים שאין איסור חל על איסור (תוס' סנהדרין פג: ד"ה פרט).
- מהגזיה"כ שאיסור כן חל על איסור באיסור כולל ובאיסור מוסיף מוכח שבשאר התורה אין איסור חל על איסור (שו"ת דברי חיים ח"א יו"ד נ ד"ה הנה, והביא שם גם את המקור "ומתו בו" כדלעיל אות ב. ודחה את הצד לומר שהוא מסברא).
במהותו נחלקו האחרונים האם האיסור השני קיים אלא שלא לוקה עליו, או שאינו קיים כלל (גרש"ש נדרים א ד"ה וע"כ: פרי מגדים ושו"ת אבני מילואים יב - חל ולא לוקה, דעת עצמו - לא חל כלל. וכן חקר בזה קובץ הערות ל-ז).
בהגדרת האיסור הראשון, דהיינו איך קובעים איזה מהאיסורים נחשב האיסור הראשון שחל, ואיזה נחשב השני שלא חל, נחלקו הראשונים: הר"א אב"ד חידש שדנים איזה איסור היה ראשון בעולם, ושאר הראשונים (רמב"ן יבמות לג. ד"ה מליקה, רשב"א שם ד"ה מליקה, ריטב"א קידושין עז: ד"ה דתני, והביאו את הר"א אב"ד) כתבו שדנים איזה איסור חל ראשון על החפץ. כגון בהמה שמתה באמצע יום כיפור - על הבהמה חל קודם איסור יום כיפור, אך בעולם חל קודם איסור נבילה, שהרי כשהאדם נעשה בן י"ג כבר נאסר בכל הנבילות, ויום כיפור חל מאוחר יותר.
בדינים שונים
איסור חפצא, כגון קונם (נדר), כתבו הראשונים שיכול לחול על איסור גברא (שו"ת רעק"א מהדורא קמא סה (ד"ה ונראה) מביא רש"י, גרש"ש נדרים א (ד"ה אמנם) בשם ר"ן וריטב"א). אמנם תוס' כתבו שגם בזה אין איסור חל על איסור (הובאו בשו"ת רעק"א שם).
על הלכה למשה מסיני איסור אחר כן יכול לחול (שער המלך מאכלות אסורות ח-ז מעשה חושב שכז).
פרטי הדין
שתי פעולות שונות שעשאן במעשה אחד, נחלקו בהם הראשונים. ונקדים, שדין אין איסור חל על איסור נאמר כשהאדם עושה פעולה אחת שיש בה שני איסורים, כגון באוכל בהמה טמאה שהיא גם נבילה: הפעולה היא אכילה, ויש בה שני איסורים - נבילה ובהמה טמאה, ואנו אומרים שאיסור נבילה לא יחול על איסור בהמה טמאה. דוגמא נוספת, בעל מום ששימש בטומאה: הפעולה היא עבודה בבית המקדש, ויש בה שני איסורים - בעל מום וטמא, ואנו אומרים שאיסור טומאה לא יחול על איסור בעל מום.
ומחלוקת הראשונים היא במקרה של שתי פעולות במעשה אחד, כגון שהוציא אוכל בפיו ובלעו ביום כיפור שחל בשבת, שכאן הן שתי פעולות שונות - הוצאה בשבת, ואכילה ביום כיפור, אלא שאת שתיהן הוא עושה במעשה אחד - הבליעה (שבליעתן היא הנחתן). ונחלקו בזה: לרש"י גם בזה יש דין אין איסור חל על איסור, ולתוס' (יבמות לד. ד"ה והוציאו) בזה כן עובר על שני האיסורים, כיוון שהן פעולות שונות (דן בזה הקובץ הערות לג-א).