אין מעברין את השנה בשביעית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת הערות שוליים) |
(שימוש בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אין מוסיפים חודש שלושה - עשר לשנת | אין מוסיפים חודש שלושה - עשר לשנת ה[[שמיטה]] ({{מקור|בבלי:סנהדרין יב א$בבלי סנהדרין יב, א}}). | ||
== הטעם == | |||
בטעם הדבר נחלקו ה[[ראשונים]]: לדעת [[רש"י]] הטעם הוא, כדי שלא להאריך את זמן איסור עבודת הקרקע בשביעית. לדעת ה[[רמב"ם]] הטעם הוא, כי אם תעובר השנה, יתווסף חודש שבו יוכלו העם ללקוט את ספיחי שביעית המופקרים, ויהיה חשש שכל השדות יבוזו, ולא תשאר תבואה כדי הקרבת [[מנחת העומר]] ו[[קרבן]] [[שתי הלחם]]. | |||
== מתי מעברים בכל זאת == | |||
לדעת הרמב"ם, לא אמרו שאין מעברין את השנה ב[[שביעית]], אלא כאשר העיבור צריך להעשות לצורך תיקון הדרכים והגשרים בשביל עולי רגלים, אבל אם השנה הייתה ראויה להתעבר מפני ה[[תקופה]]<ref>. בין על תקופת תמוז שמתעכבת ונמשכת, ונמצא שאין תקופת תשרי נופלת עד עבור החג; בין על תקופת טבת שנמשך זמנה עד ט"ז בניסן, ונמצא שהבאת העומר תחול בתוך תקופת טבת.</ref>, או מפני האביב<ref>. שהתבואה לא הבשילה, והתורה אמרה: "...בחודש האביב".</ref>, או מפני פירות האילן<ref>. שאם מתאחר בישולם לאחר חג השבועות - מעברים, לפ</ref>, אזי מעברים את השנה גם בשביעית. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־21:59, 24 ביוני 2009
|
|
אין מוסיפים חודש שלושה - עשר לשנת השמיטה (בבלי סנהדרין יב, א).
הטעם
בטעם הדבר נחלקו הראשונים: לדעת רש"י הטעם הוא, כדי שלא להאריך את זמן איסור עבודת הקרקע בשביעית. לדעת הרמב"ם הטעם הוא, כי אם תעובר השנה, יתווסף חודש שבו יוכלו העם ללקוט את ספיחי שביעית המופקרים, ויהיה חשש שכל השדות יבוזו, ולא תשאר תבואה כדי הקרבת מנחת העומר וקרבן שתי הלחם.
מתי מעברים בכל זאת
לדעת הרמב"ם, לא אמרו שאין מעברין את השנה בשביעית, אלא כאשר העיבור צריך להעשות לצורך תיקון הדרכים והגשרים בשביל עולי רגלים, אבל אם השנה הייתה ראויה להתעבר מפני התקופה[1], או מפני האביב[2], או מפני פירות האילן[3], אזי מעברים את השנה גם בשביעית.