אין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:01, 22 ביולי 2008 מאת קובץ יסודות וחקירות השלם (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

עדים לא יכולים להעיד כאשר בעל הדין שנגדו הם מעידים אינו נמצא לפניהם {{{1}}}.

לדוגמא, עדים המעידים שראובן חייב כסף לשמעון, וראובן לא נמצא לפנינו, לא מקבלים את עדותם.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "ואם שור נגח הוא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה, השור יסקל וגם בעליו יומת" {{{1}}}. והועד בבעליו - מכאן שהעדות צריכה להיות בפני בעל השור, שהוא בעל הדין {{{1}}}.

בדיני נפשות פשוט שהוא מדאורייתא, שהרי הפסוק דן בדיני נפשות של השור - האם יסקלוהו {{{1}}}. בדיני ממונות דן הרשב"א וסתר את עצמו: בחידושיו {{{1}}} כתב שהם מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, שהרי הפסוק עוסק רק בדיני נפשות. אך בתשובה {{{1}}} כתב "דהא בוודאי דיני ממונות נמי מוהועד בבעליו נפקא להו וכו', וכיוון דתרוויהו מקרא נפקא להו מאן פליג לך בין האי להאי", דהיינו שגם בדיני ממונות הוא דאורייתא.

בטעם שהעדים צריכים להיות בפני בעל הדין נחלקו הראשונים: רש"י {{{1}}} כתב שזו סברא כדי שבעל הדין יוכל לטעון, להכחישם ולהביא עדים אחרים להזימם, ותוס' {{{1}}} כתבו שהיא גזירת הכתוב (לגבי שור מועד שצריך להעיד בפני הבעלים).

בדינו נחלקו הראשונים אם קבלו עדות שלא בפני בעל הדין - האם בדיעבד היא עדות ודנים על פיה: לראבי"ה היא עדות ולריב"א לא {{{1}}}.

פרטי הדין

להחזיק ממון, נחלקו האם תועיל לזה עדות שלא בפני בעל הדין: רוב האחרונים כתבו שגם להחזיק ממון לא תועיל עדות שלא בפניו {{{1}}}, והמהרי"ט {{{1}}} הוסיף לכך סברא שאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה, שכל לווה יביא עדים של בפני המלווה שפרעו, ויפטור את עצמו. ועוד, ש"והועד בבעליו" אמר רחמנא - מה לי ממונו ומה לי הפקעת ממונו. אך המשנה למלך {{{1}}} כתב שכן תועיל. וממחלוקת זו יוצאת מחלוקת אחרת - האם יועיל מיגו שלא בפני בעל דין: לרוב האחרונים לא יועיל, שלא עדיף מיגו מעדים, אך למשנה למלך כן, כיוון שבעל המיגו מוחזק בממון, והרי לשיטתו במוחזק כן מועיל שלא בפני בעל הדין.

לפסול עדים, נחלקו הראשונים האם אפשר שלא בפניהם, כגון להעיד שהם גזלנים או שהם זוממים (לכו"ע לא יענשו ב"כאשר זמם", שזו בוודאי עדות שלא בפני בעל דין, אך נחלקו האם יפסלו לעדות): לרמ"ה {{{1}}}לא נפסלים ולרמב"ן {{{1}}} כן. ובטעם הרמב"ן ביאר הקובץ שיעורים {{{1}}} שהנפסל לעדות לא נחשב בעל דין, ולכן אין עליו דין "אין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין".

אנשים

כשבעל הדין קטן נחשב כשלא בפניו ולא מקבלים את עדותם {{{1}}}.

ראה גם

מפיהם ולא מפי כתבם

עדים

פסולי עדות