אין ספק מוציא מידי ודאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
דבר המוטל בספק, שכנגדו עומד דבר ברור ומוחלט ללא ספק, ההכרעה היא כדבר הברור והמוחלט.
'''דבר מסופק לא מפקיע את דינו של דבר ודאי''' {{מקור|(הסוגיא בפסחים ט.)}}'''.'''


'''בדיני''' איסורים, טומאה, ממונות ועגונות.
לדוגמא: חולדה שנכנסה עם לחם לבית בדוק מחמץ, ויש ספק שמא אכלה החולדה את הלחם, אין ספק אכילת הלחם מוציא מידי ודאי חמץ שהוכנס, ועל כן צריך לחזור ולבדוק את הבית מחמץ.


'''לדוגמא''', חולדה שבוודאי הכניסה חמץ לבית, וספק האם אכלה אותו, אין הספק מוציא מידי הוודאי, וצריך לבדוק את הבית שוב {{מקור|(פסחים ט.)}}. ספק יורש לא מוציא מידי ודאי יורש {{מקור|(יבמות לח.)}}. ודאי שהבעל היה בדרך וספק האם היה שם גם אדם אחר, ומצאנו שם מת - תולים שהוא הבעל ואשתו מותרת {{מקור|(שב שמעתתא תחילת ז-יט בשם שו"ת מהרי"ו)}}, ואין צריך סימנים {{מקור|(שב שמעתתא שם בסופו)}}. {{מקור|
דוגמא נוספת: ראובן מת והניח בן, ומיד לאחר מותו נישאה אשתו שנית, וכעבור שבעה חודשים ילדה בן. בן זה, ספק נולד לאחר תשעה חודשי הריון - והוא בנו של הבעל הראשון, ספק נולד לאחר שבעה חודשי הריון -  והוא בנו של הבעל השני. במקרה זה הבן השני הוא יורש את הבעל הראשון מספק, ואין בכוחו להוציא חלק מן הירושה מהבן הראשון, שהוא יורש ודאי, לפי שאין ספק מוציא מידי ודאי.
(והאפיקי ים (ח"א יג-ג) כתב בטעם כל החזקות דמעיקרא}}<ref>ע"ע חזקת הגוף וערך חזקת הדין.</ref> {{מקור|שהן משום שאין ספק מוציא מידי ודאי, אך בפשטות הן הכרעות שונות)}}.


==מקור וטעם==
'''מקורו''' מסברא.


'''לגבי ודאותו''', האם הוא נחשב לודאי גמור (דין ודאי) או שהוא עדיין ספק (דין ספק), נחלקו בזה המפרשים: המהרש"א כתב שהוא ודאי גמור, ולכן טומאה ברשות הרבים שספק האם גררוה - לא נחשבת ספק טומאה ברשות הרבים (וטהורה), אלא ודאי טומאה (וטמאה) {{מקור|(מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. וכן כתב המהר"ם עבודה זרה מב. על תד"ה מפני, אך הוסיף "ויש לתרץ בדוחק")}}. והברכת אברהם {{מקור|(פסחים ט. סימן "אין ספק מוציא מידי ודאי" ט)}} כתב שהיא מחלוקת ראשונים, שנחלקו האם איסור דרבנן שספק האם הותר - נחשב כספיקא דרבנן ולקולא {{מקור|(רש"י ותירוץ אחד בתוס')}}, או כוודאי דרבנן ולחומרא {{מקור|(רמב"ם)}}.
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
 
==פרטי הדין==
'''ספק''' '''וספק''' - ספק מוציא מידי ספק {{מקור|(פסחים ט.)}}. ונחלקו המפרשים האם הוא מדין ספק ספיקא ויצטרך את תנאי דין ספק ספיקא<ref>ע"ע ספק ספיקא בסעיף "פרטי הדין".</ref> {{מקור|(רשימות שיעורים (הרב קלמנסון) פסחים כו-ג-ה מביא רמב"ן עבודה זרה מא: ד"ה ומכניסה, ראב"ד טומאת מת ט-יב, ובהערה 6 שם הביא רש"י עבודה זרה מב. ד"ה כמין נפל. מהר"ם שי"ק פסחים ט. ד"ה אמנם)}}, או שהוא דין נפרד, שספק הרגיל מוציא מידי ספק {{מקור|(רשימות שיעורים שם כתב שכך משמע מרש"י ומשו"ע הרב)}}.
 
'''ודאי''' '''וודאי''' - ודאי מוציא מידי ודאי {{מקור|(גמרא שם)}}.
 
'''ספק הרגיל''' וקרוב לוודאי, גם הוא לא מוציא מידי ודאי {{מקור|(תוס' פסחים ט. ד"ה ואם. וכן כתבו תוס' עבודה זרה מא. (ד"ה ואין) בדעת רבי יוחנן שהלכה כמותו)}}. ונחלקו האחרונים האם הוא דין רוב<ref>עיין לקמן בסמוך בדין רובא דליתא קמן.</ref> {{מקור|(אמרות טהורות כו-א: רובא דליתא קמן, ומביא גם בינת אדם. וכן שיעורי הגרב"ד פוברסקי פסחים קמו)}} או דין נפרד {{מקור|(רשימות שיעורים (הרב קלמנסון) פסחים כו-א-ג)}}.
 
==חוזק==
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.
 
'''רובא דליתא קמן''' אינו מוציא מידי ודאי, כי הוא נחשב כספק וודאי {{מקור|(ע"פ רש"י פסחים ט. ד"ה ודאי טבילי)}}, וביאר המהרש"ם {{מקור|(בהגהותיו, הובא בשיטה מקובצת)}} שרוב הוא דין ספק. והקשה הקובץ שיעורים שלכאורה תלוי במחלוקת האם חוששים למיעוטא, שהרי לדעה שאין חוששים הרוב נחשב כוודאי, וודאי מוציא מידי ודאי {{מקור|(פסחים לו)}}<ref>נחלקו המפרשים האם רוב נחשב ודאי או ספק, הובאו בערך רובא דליתא קמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי ודאותו, והבאנו שם גם את דעת הקובץ שיעורים. בדין ספק הרגיל וקרוב לוודאי, עיין לעיל בסעיף "פרטי הדין" ד"ה ספק הרגיל.</ref>.
 
'''חזקת אומדנא''' מוציאה מידי ודאי, כי היא נחשבת כוודאי וודאי {{מקור|(פסחים ט. ורש"י ד"ה התם ודאי וודאי. והקשה הגהות מהרש"ם (הובא בשיטה מקובצת פסחים (ר' יהודה גרשוני) ט. וברשימות שיעורים (הרב קלמנסון) פסחים כו-א-א) כיצד רוב אינו מוציא מידי ודאי וחזקה כן מוציאה, והרי רובא וחזקה רובא עדיף. ותירץ שכאן מדובר לדעת רבא שחזקה היא דין ודאי, או שמדובר בשתי חזקות. אך לכאורה דין "רובא וחזקה רובא עדיף" לא שייך לכאן, שהרי דין זה נאמר על חזקה דמעיקרא, אך חזקת אומדנא עדיפה מרוב או לפחות כמותו}}<ref>ע"ע רובא דליתא קמן בסעיף "חוזק" ד"ה אומדנא וד"ה חזקת הדין.</ref>{{מקור|)}}.
 
'''ספיקא דרבנן''' - נחלקו הראשונים האם גם בדיני דרבנן אין ספק מוציא מידי ודאי, ומחמירים {{מקור|(רמב"ם חמץ ומצה ב-ח)}}, או שמקילים בו כשאר ספיקא דרבנן {{מקור|(רש"י, ר"י בתוס' פסחים ט. ד"ה כדי. דן בזה בברכת אברהם פסחים ט. סימן "אין ספק מוציא מידי ודאי" ט, ותלה זאת בשאלה האם הוא דין ודאי או כספק}}<ref>הובא לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי ודאותו.</ref>{{מקור|)}}.
 
'''ספק טומאה''' ברשות הרבים, שידוע שהיתה כאן וספק האם גררוה - נחשבת כוודאי טומאה וטמאה, משום שאין ספק מוציא מידי ודאי {{מקור|(מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. והמהר"ם עבודה זרה מב. (על תד"ה מפני) כתב זאת בלשון "ויש לתרץ בדוחק". ומוכח שסוברים שהוא דין ודאי}}<ref>כדלעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי ודאותו.</ref>{{מקור|)}}.
 
==ראה גם==
* [[חזקת הגוף]]
 
[[חזקת הדין]] {{מקור|(פוסקים ע"פ העבר)}}
 
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־17:19, 23 בדצמבר 2008

דבר המוטל בספק, שכנגדו עומד דבר ברור ומוחלט ללא ספק, ההכרעה היא כדבר הברור והמוחלט.

לדוגמא: חולדה שנכנסה עם לחם לבית בדוק מחמץ, ויש ספק שמא אכלה החולדה את הלחם, אין ספק אכילת הלחם מוציא מידי ודאי חמץ שהוכנס, ועל כן צריך לחזור ולבדוק את הבית מחמץ.

דוגמא נוספת: ראובן מת והניח בן, ומיד לאחר מותו נישאה אשתו שנית, וכעבור שבעה חודשים ילדה בן. בן זה, ספק נולד לאחר תשעה חודשי הריון - והוא בנו של הבעל הראשון, ספק נולד לאחר שבעה חודשי הריון - והוא בנו של הבעל השני. במקרה זה הבן השני הוא יורש את הבעל הראשון מספק, ואין בכוחו להוציא חלק מן הירושה מהבן הראשון, שהוא יורש ודאי, לפי שאין ספק מוציא מידי ודאי.

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אין_ספק_מוציא_מידי_ודאי&oldid=18463"