אין עונשין מן הדין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
המקור לזה הוא, שבעונש הבא על אחותו נאמר {{מקור| | המקור לזה הוא, שבעונש הבא על אחותו נאמר {{מקור|ויקרא כ, יז|כן}}: "ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו... ונכרתו... ערוות אחותו גילה". סופו של הפסוק "ערוות אחותו" בא לחייב בכרת את הבא על אחותו שהיא בתם המשותפת של אביו ואמו. ואף על פי שיש ללמוד בקל וחומר, ומה הבא על אחותו שאינה אלא בת אביו או אינה אלא בת אמו חייב כרת, הבא על אחותו שהיא בת אביו ובת אמו לא כל שכן שחייב כרת, אלא שאין עונשין מן הדין. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*מתתיהו משה פרידמן, '''אין עונשין מן הדין''', מתוך: דגל ירושלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ו' ירושלים תשס"ט, ימ' 76-82. | |||
[[קטגוריה: מידות שהתורה נדרשת בהן]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:07, 5 בספטמבר 2012
|
|
אין למדים חיוב עונש על ידי קל וחומר.
המקור לזה הוא, שבעונש הבא על אחותו נאמר (ויקרא כ, יז): "ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו... ונכרתו... ערוות אחותו גילה". סופו של הפסוק "ערוות אחותו" בא לחייב בכרת את הבא על אחותו שהיא בתם המשותפת של אביו ואמו. ואף על פי שיש ללמוד בקל וחומר, ומה הבא על אחותו שאינה אלא בת אביו או אינה אלא בת אמו חייב כרת, הבא על אחותו שהיא בת אביו ובת אמו לא כל שכן שחייב כרת, אלא שאין עונשין מן הדין.
בטעם הדבר שאין עונשין מן הדין יש שכתבו, שמכיון שקל וחומר הוא לימוד שיכלי ואדם דן קל וחומר מעצמו, חוששים שמא יש איזו שהיא פירכא על הקל וחומר. ואף שאת גוף האיסור שייך לאסור מחמת הקל וחומר, מכל מקום להעניש לא מענישים כי שמא הוא מופרך מעיקרו.
ויש שביארו, שכיון שהלמד חמור מן המלמד, היא הנותנת שלא תועיל ללמד הכפרה בעונש המפורש במלמד הקל ממנו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מתתיהו משה פרידמן, אין עונשין מן הדין, מתוך: דגל ירושלים, בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו' ירושלים תשס"ט, ימ' 76-82.