אין קניין לגוי בארץ ישראל

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

בעלות הגוי על שדה בארץ ישראל, לא מפקיעה את השדה מחובת המצוות התלויות בארץ, אלא הרי היא בקדושתה עומדת.


המחלוקת[edit]

שדה בארץ ישראל שבבעלות נכרי, נחלקו בה תנאים, אם היא חייבת במצוות התלויות בארץ או פטורה. לדעת רבי מאיר, אין קניין לגוי בארץ ישראל, והשדה נשארת בקדושתה; ולדעת רבי יהודה ורבי שמעון, יש קניין לגוי בארץ ישראל, ושדה זו דינה כחוץ לארץ.


ההלכה[edit]

הלכה כרבי מאיר שאין קניין לגוי להפקיע את השדה ממצוות התלויות בארץ.


דין סוריא[edit]

ברם, בסוריא, שאין דינה כארץ ישראל לגמרי, יש קניין, ושדה גוי פטורה ממצוות התלויות בארץ.


בזמן הזה[edit]

גם בזמן הזה, הדין הוא כמו בזמן הבית, שאין קניין לגוי בארץ ישראל. כך פסק הרמב"ם, וכמותו נקטו רוב הפוסקים, מלבד בעל ספר התרומה שכתב שבזמן הזה, אחר חורבן הבית והיישוב היהודי, דין ארץ ישראל כסוריא, שיש קניין לגוי.


בשיטת הרמב"ם, ששדה נכרי גם בזמן הזה חייבת במצוות התלויות בארץ, יש שפירשו שהכוונה רק בזמן שהקרקע כבר ביד הישראל, שקנאה מן הגוי, אבל קרקע של גוי - פטורה ממצוות התלויות בארץ.


שיטה זו, וכן שיטת בעל ספר התרומה, היוו בסיס להיתר מכירה.


ברם, יש שפירשו את דברי הרמב"ם כפשוטם, ששדה בארץ ישראל נשארת קדושה תמיד, גם כשהיא ברשות הגוי, וזו אחת מהסיבות בגללן התנגד החזון איש להיתר המכירה.