אין שבועה בתוך שבועה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
אין שבועה חלה על שבועה, שאם אדם נשבע וחזר ונשבע את שבועתו, אינו חייב אלא משום שבועה אחת.לדוגמא: מי שנשבע שלא יאכל מאכל מסויים, ואמר את שבועתו זו פעמיים, ולאחר מכן עבר על שבועתו, אינו חייב אלא משום שבועה אחת. כלומר, שאם עבר במזיד, אינו לוקה אלא מלקות אחד, ואם בשוגג, אינו מביא אלא קרבן אחד, לפי שאין שבועה חלה על שבועה, ואינו מוזהר אלא מכח שבועה אחת<ref> ברם, [["יש נדר בתוך נדר"]]. שאם אדם אמר את נדרו פעמיים או שלש פעמים, הריהו חייב על כל נדר ונדר. כגון: מי שאמר: "הריני נזיר", ואמר את נדרו זה פעמיים או יותר, הרי זה חייב לנהוג נזירות של שלושים יום על כל פעם ופעם שחזר על נדרו, שכן הנודר נזירות סתם, כלומר שאומר: "הריני נזיר", ולא פירש זמן לנזירותו, חייב הוא בנזירות של שלושים יום, והואיל וזה אמר פעמיים: "הריני נזיר, הריני נזיר" חייב הוא בשתי נזירויות של שלושים יום. זה לפי פירוש שמואל בגמרא בנדרים אך לפי רב הונא שם גם האומר "הריני נזיר, הריני נזיר" חייב רק בנזירות אחת והוא מסביר שהמשנה דברה באומר "הריני נזיר היום, הריני נזיר מחר".  ברם, יש אומרים, שדווקא בנדרי נזירות "יש נדר בתוך נדר", אבל בנדרים סתם אין נדר בתוך נדר. כגון: מי שאומר: "קונם כיכר זו עלי, קונם כיכר זו עלי", אינו חייב אלא משום נדר אחד, שאין איסור חל על איסור; (ר"ן) ויש אומרים שגם בנדרים סתם "יש נדר בתוך נדר", וחייב על כל נדר ונדר (ריטב"א).</ref>.
אין שבועה חלה על שבועה, שאם אדם נשבע וחזר ונשבע את שבועתו, אינו חייב אלא משום שבועה אחת.לדוגמא: מי שנשבע שלא יאכל מאכל מסויים, ואמר את שבועתו זו פעמיים, ולאחר מכן עבר על שבועתו, אינו חייב אלא משום שבועה אחת. כלומר, שאם עבר במזיד, אינו לוקה אלא מלקות אחד, ואם בשוגג, אינו מביא אלא קרבן אחד, לפי שאין שבועה חלה על שבועה, ואינו מוזהר אלא מכח שבועה אחת<ref> ברם, [["יש נדר בתוך נדר"]]. </ref>.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־12:53, 19 באפריל 2009

אין שבועה חלה על שבועה, שאם אדם נשבע וחזר ונשבע את שבועתו, אינו חייב אלא משום שבועה אחת.לדוגמא: מי שנשבע שלא יאכל מאכל מסויים, ואמר את שבועתו זו פעמיים, ולאחר מכן עבר על שבועתו, אינו חייב אלא משום שבועה אחת. כלומר, שאם עבר במזיד, אינו לוקה אלא מלקות אחד, ואם בשוגג, אינו מביא אלא קרבן אחד, לפי שאין שבועה חלה על שבועה, ואינו מוזהר אלא מכח שבועה אחת[1].

הערות שוליים[עריכה]