איסורים

From ויקישיבה
Revision as of 12:43, 5 September 2012 by יוסף שמח בוט (talk | contribs) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

מעשים שאסור לעשותם, מדאורייתא או מדרבנן.

בערך זה נדון באיסורים בכלל - בין מדאורייתא ובין מדרבנן. בערך מצוות דנו במושג ההפוך - מצוות דאורייתא ודרבנן. במקור למצוות ולאיסורים דנו בערך דאורייתא ובערך דרבנן.

לדוגמא, אכילת מאכלות אסורות, עשיית מלאכה בשבת.

פרטי הדין[edit]

שניים שעשאוה בזה יכול וזה יכול, כלומר שעשו יחד איסור וכל אחד מהם היה יכול לעשותו לבדו, מפורש בגמרא (שבת צג.) שבשבת פטורים, שנאמר "בעשותה" (ויקרא ד-כז). בשאר התורה הסתפקו האחרונים האם פטורים כמו בשבת, או שחייבים, שגזירת הכתוב נאמרה רק בשבת (פני יהושע שבת צג., מנחת חינוך צב-א [ח] ד"ה ואם שני אנשים. ובמנחת חינוך טו-א [ט] כתב בפשטות שחייבים). והמשנת יעבץ (או"ח לט ד"ה לכן נראה) חקר האם טעם הפטור הוא שאינה מלאכת מחשבת, שאין זו דרך המלאכה והוא פטור רק בשבת, או שלא נחשב שעשה את המלאכה והוא פטור בכל התורה.

דברי רשות - נחלקו המפרשים האם יש דברי רשות: חובות הלבבות סובר שאין דברי רשות, אלא כל מעשה הוא או מצווה או עבירה, ולראב"ד יש גם דברי רשות (עין אי"ה ברכות אות ד).

כל האיסורים מתחלקים לפעולה ותוצאה, ע"ע איסורים בפעולה ואיסורים בתוצאה. וכן כל האיסורים מתחלקים לחפצא וגברא, ע"ע איסורי חפצא ואיסורי גברא.

ראה גם[edit]

היזק שאינו ניכר (ובשאלה האם דיני נזיקין נפרדים מדיני איסורים דנו [[היזק שאינו ניכר מקור_וטעם|שם בסעיף "מקור וטעם"]] ד"ה בטעם אות ג)