אמונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
'''אמונה''' בה' היא היסוד לקיום התורה והמצוות.  
'''אמונה''' בה' היא היסוד לקיום התורה והמצוות.  


ה[[רמב"ם]] חיבר את [[י"ג עיקרי האמונה]], שהם שלושה עשר עקרונות בהם מחויב כל יהודי להאמין, ואשר מהווים את הבסיס לקבלת התורה והמצוות. חכמים אחרים צמצמו את העיקרים למספר מועט יותר (בהם [[רבי יוסף אלבו]], בעל [[ספר העיקרים]] שהעמיד שלושה עיקרים בסיסיים), אך כולם מודים שבלי האמונה אין ערך לקיום התורה והמצוות, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ם {{מקור|רמב"ם יסודי התורה א א$יסוה"ת א א|כן}}: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע ולהאמין שיש שם מצוי ראשון", וב[[ספר החינוך]] {{מקור|חינוך כה$מצווה כה|כן}}: "כי האמונה הזו יסוד הדת".  
ה[[רמב"ם]] חיבר את [[י"ג עיקרי האמונה]], שהם שלושה עשר עקרונות בהם מחויב כל יהודי להאמין, ואשר מהווים את הבסיס לקבלת התורה והמצוות. חכמים אחרים צמצמו את העיקרים למספר מועט יותר (בהם [[רבי יוסף אלבו]], בעל [[ספר העיקרים]] שהעמיד שלושה עיקרים בסיסיים), אך כולם מודים שבלי האמונה אין ערך לקיום התורה והמצוות, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ם {{מקור|רמב"ם יסודי התורה א א$יסוה"ת א א|כן}}: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", וב[[ספר החינוך]] {{מקור|חינוך כה$מצווה כה|כן}}: "כי האמונה הזו יסוד הדת".  
 
==מצוות האמונה בה'==
==מצוות האמונה בה'==
האמונה היא [[מצוות עשה]] מן התורה, שנאמר {{מקור|שמות כ ב|כן}}: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". ענינה של מצווה זו, כפי שמגדירו בעל ספר החינוך: "שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו" (וראה {{מקור|רמב"ם יסודי התורה א}} שהאריך בפרטי מצוות האמונה).  
האמונה היא [[מצוות עשה]] מן התורה, שנאמר {{מקור|שמות כ ב|כן}}: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". ענינה של מצווה זו, כפי שמגדירו בעל ספר החינוך: "שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו" (וראה {{מקור|רמב"ם יסודי התורה א}} שהאריך בפרטי מצוות האמונה).  
==הכופר==
==הכופר==
==לימודי אמונה==
==לימודי אמונה==
====הוכחות שכליות מול אמונה פשוטה====
====הוכחות שכליות מול אמונה פשוטה====
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=חוסר התמקדות בדברי רבנים מסויימים על פני סקירת מכלול העניין על היקפיו והבטיו}}
קיים דיון בין ה[[אחרונים]], למי שכבר יש לו אמונה ואין זקוק להוכחות, האם נכון להכנס לחקירות פילוסופיות כדי לבסס את אמונתו גם על בסיס שכלי<ref>הדיעות בזה הובאו בארוכה בספר [[חובות הלבבות]] עם פירוש לב טוב, בהקדמה לשער היחוד.</ref>. וישנם מרבני דורנו<ref>[[הרב מרדכי נויגרשל]] בהרצאת וידיאו [http://video.yahadoot.com/648 לדעת ולא להאמין]</ref> שמביאים ראיה מכמה פסוקים (כגון מהפסוק: '''וְיָדַעְתָּ''' הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים<ref>דברים פרק ד פסוק לט</ref>) שרצון האלקים הוא, שמלבד האמונה הרגשית, שנתבונן עד שנגיע לידיעה שכלית שיש בורא.


בימינו, בעקבות ריבוי היהודים ה-לא מאמינים, ובהתאם לכך, הצורך ל[[קירוב רחוקים]], נוסף חומר רב בנושא "הוכחות ליהדות". דוגמאות לכך ניתן לראות בערכים: [[תורה מן השמים]], [[תורה ומדע]], [[נבואות שהתגשמו]], [[מוות קליני]], ועוד.
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=חוסר דיוק התמקדות בדברי רבנים מסויימים על פני סקירת מכלול העניין על היקפיו והבטיו}}
קיים דיון בין חכמי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], האם נכון להיכנס לחקירות פילוסופיות כדי לבסס את אמונתו גם על בסיס שכלי<ref>הדעות בזה הובאו בארוכה בפירוש לב טוב על ספר [[חובות הלבבות]], בהקדמה לשער הייחוד.</ref>.
 
ישנם מרבני דורנו<ref>[[הרב מרדכי נויגרשל]] [http://video.yahadoot.com/648  בהרצאת וידיאו: לדעת ולא להאמין].</ref> שמביאים ראיה מכמה פסוקים (כגון מהפסוק: '''וְיָדַעְתָּ''' הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים<ref>דברים פרק ד פסוק לט</ref>) שרצון האלקים הוא, שמלבד האמונה הרגשית, שנתבונן עד שנגיע לידיעה שכלית שיש בורא.
 
יש הטוענים{{דרוש מקור}} שכל הוויכוח הוא רק לגבי מי שכבר יש לו אמונה ואין זקוק להוכחות{{דרושה הבהרה}}.
 
בימינו, בעקבות ריבוי היהודים ה-לא מאמינים, ובהתאם לכך, הצורך ל[[קירוב רחוקים]], נוסף חומר רב בנושא "הוכחות ליהדות". דוגמאות לכך ניתן לראות בערכים: [[תורה מן השמים]], [[תורה ומדע]], [[נבואות שהתגשמו]], [[מוות קליני]], [[ארכיאולוגיה מקראית]], ועוד.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[י"ג עיקרים]]
*[[י"ג עיקרים]]
*[[תורה מן השמים]]
*[[תורה מן השמים]]
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[הרב יואל שוורץ]], ספר '''באמונתו יחיה''', ירושלים תשל"ט.
 
*[[הרב יואל שוורץ]], ספר '''באמונתו יחיה''', ירושלים תשל"ט


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://betler.org/?p=1696 חביבות המאמין אצל השי"ת] שיעור וידאו באתר [http://betler.org בעטלער]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=299 שיעורים בנושא אמונה] מאתר [[ישיבת בית אל]]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=299 שיעורים בנושא אמונה] מאתר [[ישיבת בית אל]]
*מאמר [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111164 אמיתות התורה - ההוכחה הלוגית וההיסטורית], באתר [[הידברות]].
*מאמר [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111164 אמיתות התורה - ההוכחה הלוגית וההיסטורית], באתר [[הידברות]].
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



גרסה מ־00:35, 18 באפריל 2017

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

אמונה בה' היא היסוד לקיום התורה והמצוות.

הרמב"ם חיבר את י"ג עיקרי האמונה, שהם שלושה עשר עקרונות בהם מחויב כל יהודי להאמין, ואשר מהווים את הבסיס לקבלת התורה והמצוות. חכמים אחרים צמצמו את העיקרים למספר מועט יותר (בהם רבי יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים שהעמיד שלושה עיקרים בסיסיים), אך כולם מודים שבלי האמונה אין ערך לקיום התורה והמצוות, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ם (יסוה"ת א א): "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", ובספר החינוך (מצווה כה): "כי האמונה הזו יסוד הדת".

מצוות האמונה בה'

האמונה היא מצוות עשה מן התורה, שנאמר (שמות כ ב): "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". ענינה של מצווה זו, כפי שמגדירו בעל ספר החינוך: "שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו" (וראה רמב"ם יסודי התורה א שהאריך בפרטי מצוות האמונה).

הכופר

לימודי אמונה

הוכחות שכליות מול אמונה פשוטה

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: חוסר דיוק התמקדות בדברי רבנים מסויימים על פני סקירת מכלול העניין על היקפיו והבטיו.

קיים דיון בין חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, האם נכון להיכנס לחקירות פילוסופיות כדי לבסס את אמונתו גם על בסיס שכלי[1].

ישנם מרבני דורנו[2] שמביאים ראיה מכמה פסוקים (כגון מהפסוק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים[3]) שרצון האלקים הוא, שמלבד האמונה הרגשית, שנתבונן עד שנגיע לידיעה שכלית שיש בורא.

יש הטוענים(דרוש מקור) שכל הוויכוח הוא רק לגבי מי שכבר יש לו אמונה ואין זקוק להוכחות[דרושה הבהרה].

בימינו, בעקבות ריבוי היהודים ה-לא מאמינים, ובהתאם לכך, הצורך לקירוב רחוקים, נוסף חומר רב בנושא "הוכחות ליהדות". דוגמאות לכך ניתן לראות בערכים: תורה מן השמים, תורה ומדע, נבואות שהתגשמו, מוות קליני, ארכיאולוגיה מקראית, ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הדעות בזה הובאו בארוכה בפירוש לב טוב על ספר חובות הלבבות, בהקדמה לשער הייחוד.
  2. הרב מרדכי נויגרשל בהרצאת וידיאו: לדעת ולא להאמין.
  3. דברים פרק ד פסוק לט