אנציקלופדיה תלמודית:תקופות

From ויקישיבה
Revision as of 15:35, 28 January 2020 by Wikiboss (talk | contribs) (Added new Talmudit entry)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

הגדרת הערך - חלקי השנה וקביעת זמנם

תקופה היא חלק מהשנה – "עונה" – ונקראת תקופה מלשון תוקף וחוזקה[1], או מלשון הקפה וסיבוב[2].

ארבע תקופות יש בשנה: תקופת ניסן, תקופת תמוז, תקופת תשרי ותקופת טבת[3]. תקופת ניסן היא השעה והחלק שהשמש נכנסת בו לתחילת מזל טלה, תקופת תמוז היא החלק שהשמש בראש מזל סרטן, תקופת תשרי היא החלק שהשמש בראש מזל מאזנים, ותקופת טבת היא כשהשמש בראש מזל גדי[4].

תקופת שמואל ותקופת רב אדא

כל תקופה היא רבע מהשנה[5]. ואורכה תלוי באורך השנה: ששנת החמה, יש מחכמי ישראל – והם דברי שמואל[6] - שלדעתם היא שלוש מאות שישים וחמשה ימים ורבע, ויש אומרים – וזו דעת רב אדא[7] - שלדעתם היא שלוש מאות ושישים וחמש ופחות מרבע[8], ובדקדוק: שלוש מאות שישים וחמשה ימים חמש שעות ותשע מאות תשעים ושבעה חלקים וארבעים ושמונה רגעים[9]. ואם כן, לדעת שמואל, אורך כל תקופה יוצא תשעים ואחד יום ושבע שעות וחצי[10]. ולדעת רב אדא, בין כל תקופה לתקופה תשעים ואחד יום, שבע שעות וחמש מאות ותשע עשרה חלקים ושלושים ואחד רגעים[11].

התקופה הראשונה בבריאה

תקופת ניסן השנה הראשונה לבריאה היתה ביום רביעי[12]. וזמן קדימתה למולד ניסן: לדעת שמואל, הרי שהיתה שבעה ימים תשע שעות ושש מאות ארבעים ושנים חלקים לפני מולד ניסן הראשון[13]. ולדעת רב אדא, הרי שהיתה תשע שעות שש מאות ארבעים ושנים חלקים לפני מולד ניסן הראשון[14].

התקופה המדוייקת

תקופת רב אדא היא חשבון אמיתי יותר מתקופת שמואל, ולכך בזמן שבית דין הגדול היה מצוי היו מחשבים את עיבור השנה לפי חשבון התקופה של רב אדא[15]. ויש שכתבו שגם שמואל ידע שתקופת רב אדא היא המדוייקת, אלא שכיון שתקופת רב אדא היא עם רגעים וחלקים, ובני אדם שאינם בקיאים בחשבון עלולים לטעות, לכך כתב זמן שאינו צריך דקדוק רב[16]. ויש שכתבו באופן אחר, שלא הודיעו לרבים את חשבונו של רב אדא אלא את חשבונו של שמואל, כיון שכך סברו חכמי אומות העולם באותו הזמן[17]. ועוד כתבו, שחששו שמא יקום אדם שאינו הגון וידע להשתמש בזמני התקופה לרעה, לכך לא פרסמו אותה בדקדוק[18].

להלכה

אף על פי חשבונו של רב אדא יותר מדוייק[19], יהירות גדולה היא לסבור ששמואל טעה בחשבונו[20], וגם שיטתו נשארה להלכה, אלא שלענין עיבור השנה שצריך חשבון מדוקדק מחשבים לפי התקופה של רב אדא, ואילו לענין שאר דינים שאין צריך לדקדוק רב כל כך, מחשבים לפי תקופת שמואל[21]. וכעין זה יש שפירשו שלהלכה אין סתירה בין חשבונות התקופה, אלא שני חשבונות נפרדים הם, שרב אדא חישב לפי סיבובי השמה ושמואל חישב לפי שנה ממוצעת, ולכך לענין עיבור השנה מחשבים כתקופת רב אדא, ולענין שאר דינים – עי' להלן - מחשבים כתקופת שמואל[22]. ויש שכתבו שלענין עיבור השנה הלכה כשמואל, שכן היתה להם קבלה מעולם שהלכה כשמואל[23].

ברכת החמה

ברכת-החמה* זמנה כשהחמה בתקופתה[24], והיינו לפי תקופת שמואל[25].

שאילת גשמים בחוץ לארץ

שאילת גשמים בחוץ לארץ – זמנה שישים יום אחר התקופה[26] – מתחילים לשאול שישים יום לאחר תקופת שמואל[27].

שתיית מים מגולים

בזמן שהתקופה מתחלפת, דעת הרבה ראשונים שסכנה לשתות מים[28]. וכתבו ראשונים שיש בזה סכנה שמא ינזק ויתנפח[29]. בטעם הדבר, יש שכתבו שהוא כיון שבכל תקופה אירעו דברים, בתקופת ניסן הפכו המים במצרים לדם, בתקופת תמוז שמשה ואהרן הכו בסלע ויצא ממנו דם, בתקופת תשרי שבא אברהם לשחוט את יצחק וטפטפה הסכין דם והתערבה במים, ובתקופת טבת נשחטה בת יפתח, וכך כל המים בעולם באותם הזמנים יש בהם דם[30]. ויש שפירשו שבכל תקופה יש מלאך השומר על המים, ובזמן חילוף המשמרות אין עליהם שמירה[31]. ויש סוברים שאין זו סכנה אלא "סימנא מילתא" שלא להתחיל את התקופה במים שהם דבר קל[32]. ויש סוברים שאין לחשוש לכך כלל, ומותר לשתות מים בזמן התקופות[33], ומה שאמרו הקדמונים לא לשתות אין לחשוש שלא אמרו כן אלא כדי להפחיד את האנשים שיראו מה' ויפסיקו לחטוא[34]. וכן פסקו כמה אחרונים שבזמן הזה אין לחוש[35].

כלי של מתכת, יש שכתבו שאין מזיק בשעת התקופה[36].



הערות שוליים

  1. ספר העיבור לראנ"ח מאמר ג שער ב, בשם יש מפרשים.
  2. העיבור שם.
  3. עי' להלן.
  4. רמב"ם קידוש החודש פ"ט ה"ג.
  5. עי' להלן.
  6. עי' עירובין נו א.
  7. עי' ספר העיבור לראנ"ח מאמר ג שער ד, שכתב כן בברייתא הנקראת על שמו; ספר העיבור לאבן עזרא; מאירי סנהדרין יג ב.
  8. רמב"ם קידוש החודש פ"ט ה"א.
  9. רמב"ם שם פ"י ה"א. ועי' רמב"ם שם שרגע הוא אחד משבעים וששה בחלק.
  10. עירובין נו א; רמב"ם שם ה"ב.
  11. רמב"ם שם.
  12. רמב"ם קידוש החודש פ"ט ה"ד. ועי' שו"ת משאת בנימין סי' קא, שמברכים ברכת החמה לפי תקופת שמואל, עי' להלן, כיון שרק לפי שיטתו התקוה יוצאת ביום רביעי.
  13. רמב"ם שם ה"ג.
  14. רמב"ם שם פ"י ה"ג.
  15. רמב"ם קידוש החודש פ"י ה"ו.
  16. תשב"ץ ח"א סי' קח.
  17. ספר העיבור לראנ"ח מאמר ג שער ה.
  18. ספר העיבור שם בשם קדמון.
  19. עי' ציון 15.
  20. אג"מ או"ח ח"ד סי' יז.
  21. עי' אג"מ שם.
  22. עי' שו"ת משאת בנימין סי' קא. ועי' שו"ת חת"ס או"ח סי' נו.
  23. שו"ת צמח צדק הקדמון סי' יא. וע"ע שו"ת להורות נתן ח"ד סי' יב.
  24. ברכות נט ב, וע"ע ברכת החמה.
  25. ע"ע ברכת החמה ציון 7 ואילך.
  26. תענית י א, ע"ע שאלה.
  27. ע"ע שאלה.
  28. תשובות הגאונים שערי תשובה סי' פ; אבודרהם שער התקופות; מרדכי פסחים פ"ב; רמ"א יו"ד קטו ה.
  29. אבודרהם שם.
  30. אבודרהם שם.
  31. אבודרהם שם בטעם הב', וע"ש עוד טעם.
  32. תשובות הגאונים מוסאפיה סי' יד.
  33. ספר העיבור לאבן עזרא, הובא באבודרהם שם.
  34. אב"ע שם.
  35. מו"ק סי' תנה; שו"ת מלמד להועיל או"ח סי' קיג; ערוה"ש או"ח תנה ס"ז.
  36. עי' רמ"א או"ח תנה לענין מים שהיו מגולים בשעת התקופה, שאפשר להכניס לתוכם ברזל ויוכשרו; ברכי יוסף או"ח סי' קטז בשם רבינו אפרים.