Difference between revisions of "אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(Added new Talmudit entry)
 
 
(One intermediate revision by one other user not shown)
Line 1: Line 1:
  
 
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
 
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''תקנת חכמים שבאופנים מסויימים אין הגזלן חייב להשיב את הגזילה אלא רק את דמיה  
+
'''הגדרת הערך - '''תקנת חכמים שבאופנים מסויימים אין הגזלן חייב להשיב את הגזילה אלא רק את דמיה.
  
=== התקנה וגדרה ===
+
== '''התקנה וגדרה''' ==
  
 
הגוזל מריש – קורה<ref>רש&quot;י גיטין נה א.</ref> - ובנאו בבירה, ורוצה לשוב בתשובה, העיד רבי יוחנן בן גודגדא, שאין אומרים לו שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש – כדין גזילה שצריך להשיב אותה אם היא קיימת<ref>ע&quot;ע גזל ציון 93 ואילך.</ref> - אלא מחזיר רק את דמי המריש<ref>גיטין שם.</ref>, שאם תצריכו להחזיר את המריש, ימנע ולא יעשה תשובה<ref>רש&quot;י שם.</ref>, ויעלים את הגזילה שגזל<ref>לבוש חו&quot;מ שס א. ועי' פתחי חושן ח&quot;ה פ&quot;ב הערה לה, שנסתפק באופן שבנה בית שכולו מעצים גזולים.</ref>. בברייתא נחלקו בדבר בית שמאי ובית הלל, שבית שמאי אומרים שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש, ובית הלל אומרים שאינו מחזיר אלא דמי מריש<ref>ברייתא גיטין שם.</ref>.
 
הגוזל מריש – קורה<ref>רש&quot;י גיטין נה א.</ref> - ובנאו בבירה, ורוצה לשוב בתשובה, העיד רבי יוחנן בן גודגדא, שאין אומרים לו שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש – כדין גזילה שצריך להשיב אותה אם היא קיימת<ref>ע&quot;ע גזל ציון 93 ואילך.</ref> - אלא מחזיר רק את דמי המריש<ref>גיטין שם.</ref>, שאם תצריכו להחזיר את המריש, ימנע ולא יעשה תשובה<ref>רש&quot;י שם.</ref>, ויעלים את הגזילה שגזל<ref>לבוש חו&quot;מ שס א. ועי' פתחי חושן ח&quot;ה פ&quot;ב הערה לה, שנסתפק באופן שבנה בית שכולו מעצים גזולים.</ref>. בברייתא נחלקו בדבר בית שמאי ובית הלל, שבית שמאי אומרים שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש, ובית הלל אומרים שאינו מחזיר אלא דמי מריש<ref>ברייתא גיטין שם.</ref>.
Line 9: Line 9:
 
להלכה נתקנה תקנת השבים, ואין לגזלן להשיב אלא את דמי המריש<ref>רמב&quot;ם גזילה פ&quot;א ה&quot;ה; טוש&quot;ע חו&quot;מ שס א.</ref>.
 
להלכה נתקנה תקנת השבים, ואין לגזלן להשיב אלא את דמי המריש<ref>רמב&quot;ם גזילה פ&quot;א ה&quot;ה; טוש&quot;ע חו&quot;מ שס א.</ref>.
  
גדר התקנה
+
==== גדר התקנה ====
  
 
גדר תקנת מריש הוא, שתיקנו חכמים שיש לדון כאילו הסכים הנגזל למכור לגזלן את החפץ הגזול<ref>שער המלך גזילה פ&quot;ב ה&quot;ו.</ref>.
 
גדר תקנת מריש הוא, שתיקנו חכמים שיש לדון כאילו הסכים הנגזל למכור לגזלן את החפץ הגזול<ref>שער המלך גזילה פ&quot;ב ה&quot;ו.</ref>.
  
אופנים מלבד קביעה בבנין
+
==== אופנים מלבד קביעה בבנין ====
  
 
הגוזל חפץ באופן שיש הוצאות מרובות להשיבו, וכגון שמכרו לגוי או שנמצא במקום מרוחק, כתבו אחרונים שדינו כמריש שקבעו בבנין, שחלה בו תקנת השבים ואינו מחזיר אלא דמיו<ref>ערך שי סי' שס ס&quot;א.</ref>.
 
הגוזל חפץ באופן שיש הוצאות מרובות להשיבו, וכגון שמכרו לגוי או שנמצא במקום מרוחק, כתבו אחרונים שדינו כמריש שקבעו בבנין, שחלה בו תקנת השבים ואינו מחזיר אלא דמיו<ref>ערך שי סי' שס ס&quot;א.</ref>.
  
כח חכמים
+
==== כח חכמים ====
  
 
אף על פי שמן התורה גזלן חייב להשיב את הגזילה עצמה<ref>עי' ציון 2.</ref>, יש כח ביד חכמים לתקן תקנה כזו, כיון שהפקר-בית-דין-הפקר*<ref>מאירי סוכה כז ב; מ&quot;ב תקלז ס&quot;ק טו.</ref>. ואף על פי שתקנה זו מיטיבה עם הגזלן ומחסירה את הנגזל, תיקנו חכמים תקנת השבים, כיון שתקנה זו היא טובה גם לנגזל, שאם יקרה לו דבר דומה – וכגון שעבדיו יגזלו קורה ויבנוה בבנין שלו - תקנה זו תעמוד לטובתו שלא יצטרך להרוס את הבירה<ref>התעוררות תשובה ח&quot;א סי' קמז; מקראי קודש סוכות סי' יח.</ref>.
 
אף על פי שמן התורה גזלן חייב להשיב את הגזילה עצמה<ref>עי' ציון 2.</ref>, יש כח ביד חכמים לתקן תקנה כזו, כיון שהפקר-בית-דין-הפקר*<ref>מאירי סוכה כז ב; מ&quot;ב תקלז ס&quot;ק טו.</ref>. ואף על פי שתקנה זו מיטיבה עם הגזלן ומחסירה את הנגזל, תיקנו חכמים תקנת השבים, כיון שתקנה זו היא טובה גם לנגזל, שאם יקרה לו דבר דומה – וכגון שעבדיו יגזלו קורה ויבנוה בבנין שלו - תקנה זו תעמוד לטובתו שלא יצטרך להרוס את הבירה<ref>התעוררות תשובה ח&quot;א סי' קמז; מקראי קודש סוכות סי' יח.</ref>.
  
בגזילת גוי
+
==== בגזילת גוי ====
  
 
גוי שגזל, יש שמהראשונים שכתבו שנוהגת בו תקנת השבים<ref>מאירי תענית טז א. ולא נתבאר אם היינו גוי שגזל מגוי או אף אם גזל מישראל, ועי' התעוררות תשובה ח&quot;א סי' קמז שדן אם נאמרה תקנת השבים בגוי, ולא חילק בין גוי שגזל מגוי לגוי שגזל מישראל.</ref>, ויש מהאחרונים שהסתפקו בדבר<ref>מקראי קודש סוכות סי' יח, ושם שיש לדון אם שייכים הטעמים שנאמרו בתקנת השבים, עי' ציון 11 ואילך. ועי' תענית שם באנשי נינוה שהיו מקעקעים הבירה ומחזירים המריש;</ref>.
 
גוי שגזל, יש שמהראשונים שכתבו שנוהגת בו תקנת השבים<ref>מאירי תענית טז א. ולא נתבאר אם היינו גוי שגזל מגוי או אף אם גזל מישראל, ועי' התעוררות תשובה ח&quot;א סי' קמז שדן אם נאמרה תקנת השבים בגוי, ולא חילק בין גוי שגזל מגוי לגוי שגזל מישראל.</ref>, ויש מהאחרונים שהסתפקו בדבר<ref>מקראי קודש סוכות סי' יח, ושם שיש לדון אם שייכים הטעמים שנאמרו בתקנת השבים, עי' ציון 11 ואילך. ועי' תענית שם באנשי נינוה שהיו מקעקעים הבירה ומחזירים המריש;</ref>.
  
בקרקע
+
==== בקרקע ====
  
 
גזל קרקע ובנה עליו בנינים גדולים, חייב לסתור הכל ולהשיב את הקרקע, שלא תיקנו תקנת השבים בקרקע<ref>שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;ג סי' קפח, הובא בב&quot;י שעו; רי&quot;ו מישרים נל&quot;א ח&quot;ו, הובא בב&quot;י שעא; רמ&quot;א שם. ועי' תשוה&quot;ג שערי צדק דף פ סי' יא, ועי' מל&quot;מ גנבה פ&quot;ח הי&quot;א.</ref>. ובטעם הדבר כתבו אחרונים, לפי שלא נאמרה תקנת השבים אלא בגזילה שהגזלן קונה אותה ונשארת בידו, אבל קרקע אינה נגזלת וסופה לשוב לבעליה<ref>ט&quot;ז שם.</ref>; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שגזילת קרקע אינה שכיחה, ולא תיקנו חכמים תקנות בדבר שאינו שכיח<ref>שפ&quot;א סוכה לא א בפי' הא'.</ref>; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שקרקע היא דבר החשוב לבעליו, ולכן לא תיקנו שישלם לנגזל רק את דמיה<ref>שפ&quot;א שם בפי' הב'.</ref>; ויש שכתבו שעיקר טעם התקנה הוא כדי שלא יעלים הגזלן את הגזילה, וקרקע שאי אפשר להעלימה לא תיקנו<ref>לבוש חו&quot;מ שס א, הובא בפת&quot;ש שם.</ref>.
 
גזל קרקע ובנה עליו בנינים גדולים, חייב לסתור הכל ולהשיב את הקרקע, שלא תיקנו תקנת השבים בקרקע<ref>שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;ג סי' קפח, הובא בב&quot;י שעו; רי&quot;ו מישרים נל&quot;א ח&quot;ו, הובא בב&quot;י שעא; רמ&quot;א שם. ועי' תשוה&quot;ג שערי צדק דף פ סי' יא, ועי' מל&quot;מ גנבה פ&quot;ח הי&quot;א.</ref>. ובטעם הדבר כתבו אחרונים, לפי שלא נאמרה תקנת השבים אלא בגזילה שהגזלן קונה אותה ונשארת בידו, אבל קרקע אינה נגזלת וסופה לשוב לבעליה<ref>ט&quot;ז שם.</ref>; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שגזילת קרקע אינה שכיחה, ולא תיקנו חכמים תקנות בדבר שאינו שכיח<ref>שפ&quot;א סוכה לא א בפי' הא'.</ref>; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שקרקע היא דבר החשוב לבעליו, ולכן לא תיקנו שישלם לנגזל רק את דמיה<ref>שפ&quot;א שם בפי' הב'.</ref>; ויש שכתבו שעיקר טעם התקנה הוא כדי שלא יעלים הגזלן את הגזילה, וקרקע שאי אפשר להעלימה לא תיקנו<ref>לבוש חו&quot;מ שס א, הובא בפת&quot;ש שם.</ref>.
Line 33: Line 33:
 
גזל קרקע ואינו יודע שגזל ובנה עליה – וכגון שהפועלים שלו השיגו גבול של חבירו<ref>שו&quot;ת המבי&quot;ט דלהלן.</ref>, או שקנה קרקע מהגזלן ולא ידע שהיא גזולה<ref>ערוה&quot;ש שס ס&quot;ד.</ref> - יש שכתבו שנאמרה בו תקנת השבים ואינו משלם אלא דמי הקרקע<ref>שו&quot;ת המבי&quot;ט ח&quot;ג סי' קמג, הובא במל&quot;מ דלהלן.</ref>. ויש חולקים וסוברים שבכל אופן לא נאמרה תקנת השבים בקרקע, וחייב לסתור הכל ולהשיב הקרקע<ref>משנה למלך גניבה פ&quot;ז הי&quot;א.</ref>.
 
גזל קרקע ואינו יודע שגזל ובנה עליה – וכגון שהפועלים שלו השיגו גבול של חבירו<ref>שו&quot;ת המבי&quot;ט דלהלן.</ref>, או שקנה קרקע מהגזלן ולא ידע שהיא גזולה<ref>ערוה&quot;ש שס ס&quot;ד.</ref> - יש שכתבו שנאמרה בו תקנת השבים ואינו משלם אלא דמי הקרקע<ref>שו&quot;ת המבי&quot;ט ח&quot;ג סי' קמג, הובא במל&quot;מ דלהלן.</ref>. ויש חולקים וסוברים שבכל אופן לא נאמרה תקנת השבים בקרקע, וחייב לסתור הכל ולהשיב הקרקע<ref>משנה למלך גניבה פ&quot;ז הי&quot;א.</ref>.
  
קבע את המריש בבית של אחר
+
==== קבע את המריש בבית של אחר ====
  
 
הגוזל מריש וקבעו בבית של אחר, נסתפקו אחרונים אם נאמרה תקנת השבים על בעל הבירה<ref>עי' להלן.</ref>, וצדדי הספק הם האם לא נאמרה התקנה אלא על הגזלן, או אפשר שלא חילקו חכמים בדבר, וכל שצריך להרוס את הבית כדי להחזיר את המריש אין מחייבים אותו להרוס<ref>התעוררות תשובה ח&quot;ב סי' לח אות ג, וע&quot;ש ח&quot;ג סי' ב שהכריע שנוהגת תקנת השבים גם במי שאינו הגזלן.</ref>.
 
הגוזל מריש וקבעו בבית של אחר, נסתפקו אחרונים אם נאמרה תקנת השבים על בעל הבירה<ref>עי' להלן.</ref>, וצדדי הספק הם האם לא נאמרה התקנה אלא על הגזלן, או אפשר שלא חילקו חכמים בדבר, וכל שצריך להרוס את הבית כדי להחזיר את המריש אין מחייבים אותו להרוס<ref>התעוררות תשובה ח&quot;ב סי' לח אות ג, וע&quot;ש ח&quot;ג סי' ב שהכריע שנוהגת תקנת השבים גם במי שאינו הגזלן.</ref>.
  
במקום הפסד מועט
+
==== במקום הפסד מועט ====
  
 
באופן שאם יצטרך להחזיר את החפץ עצמו יגרם לו רק הפסד מועט, יש מהאחרונים שכתבו שחייב להחזירו, ולא נאמרה בזה תקנת השבים<ref>חסדי דוד ב&quot;ק פ&quot;י.</ref>.
 
באופן שאם יצטרך להחזיר את החפץ עצמו יגרם לו רק הפסד מועט, יש מהאחרונים שכתבו שחייב להחזירו, ולא נאמרה בזה תקנת השבים<ref>חסדי דוד ב&quot;ק פ&quot;י.</ref>.
  
החיבור לבנין
+
==== החיבור לבנין ====
  
 
החיבור לבנין שחלה עליו תקנת השבים הוא כשחיברו לבנין בטיט<ref>שו&quot;ע חו&quot;מ שס א.</ref>. ונסתפקו אחרונים בחיבור במסמרות או יתידות<ref>פתחי חושן ח&quot;ה הערה לג. ועי' דברי מלכיאל ח&quot;ד סי' קלח. ועי' להלן: בסוכה, שבסוכה תיקנו אע&quot;פ שאין עושים אותה בטיט.</ref>.
 
החיבור לבנין שחלה עליו תקנת השבים הוא כשחיברו לבנין בטיט<ref>שו&quot;ע חו&quot;מ שס א.</ref>. ונסתפקו אחרונים בחיבור במסמרות או יתידות<ref>פתחי חושן ח&quot;ה הערה לג. ועי' דברי מלכיאל ח&quot;ד סי' קלח. ועי' להלן: בסוכה, שבסוכה תיקנו אע&quot;פ שאין עושים אותה בטיט.</ref>.
  
נפל הבנין
+
==== נפל הבנין ====
  
 
נפל הבנין לאחר שבקע בו את המריש, יש מהאחרונים שנסתפקו אם חייב להחזיר את המריש עצמו או שחלה עליו תקנת השבים ויכול להפטר בממון<ref>דברי חיים דיני מתנה סי' ב.</ref>. ויש שהכריעו שודאי יכול לפטור עצמו בדמים, שבשעה שקבעו בבנין כבר נפטר מלהשיבו<ref>פתחי חושן ח&quot;ה פ&quot;ב הערה לב בשם הד&quot;ח, ושמוכח כן מהריטב&quot;א. ועי' ציון 61 ואילך.</ref>.
 
נפל הבנין לאחר שבקע בו את המריש, יש מהאחרונים שנסתפקו אם חייב להחזיר את המריש עצמו או שחלה עליו תקנת השבים ויכול להפטר בממון<ref>דברי חיים דיני מתנה סי' ב.</ref>. ויש שהכריעו שודאי יכול לפטור עצמו בדמים, שבשעה שקבעו בבנין כבר נפטר מלהשיבו<ref>פתחי חושן ח&quot;ה פ&quot;ב הערה לב בשם הד&quot;ח, ושמוכח כן מהריטב&quot;א. ועי' ציון 61 ואילך.</ref>.
  
כשהתייקר החפץ
+
==== כשהתייקר החפץ ====
  
 
התייקר החפץ ממה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין, כתבו אחרונים שחייב לשלם כפי מה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין – שהיא שעת הגזילה<ref>צור יעקב דלהלן, וע&quot;ע גזל ציון 189 ואילך.</ref> – לפי שתקנת השבים היא כאילו נתרצה הגזלן למכור את החפץ<ref>עי' ציון 8.</ref>, ולכך יש לדון כאילו מכרה בשעה שנגזלה<ref>שו&quot;ת צור יעקב סי' עג.</ref>.
 
התייקר החפץ ממה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין, כתבו אחרונים שחייב לשלם כפי מה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין – שהיא שעת הגזילה<ref>צור יעקב דלהלן, וע&quot;ע גזל ציון 189 ואילך.</ref> – לפי שתקנת השבים היא כאילו נתרצה הגזלן למכור את החפץ<ref>עי' ציון 8.</ref>, ולכך יש לדון כאילו מכרה בשעה שנגזלה<ref>שו&quot;ת צור יעקב סי' עג.</ref>.
  
=== בסוכה  ===
+
== '''בסוכה''' ==
  
 
הגוזל עצים ובנה בהם סוכה – שמדיני סוכה שאין יוצאים בסוכה גזולה<ref>עי' שו&quot;ע או&quot;ח תרלז ג וחו&quot;מ שס א, וע&quot;ע סוכה.</ref> - יצא ידי חובה<ref>עי' להלן. ועי' חלקת יואב סי' כז בטעם שאין בזה פסול משום תעשה ולא מן העשוי, וע&quot;ע בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 239 מאחרונים רבים.</ref>, לפי שתקנת חכמים שאין לבעל העצים אלא את דמי העצים<ref>שו&quot;ע שם. ועי' תיקון משה ח&quot;ה הלכה למשה אות טו, שדן באופן שעצים לסוכה נמכרים ביוקר, ואם יתן לו דמי עצים כשווים אחר החג ערכם מועט.</ref>, והיינו תקנת השבים<ref>מ&quot;ב שם, ושם שאף שמן התורה אינה שלו, מ&quot;מ אחר שקבעו חכמים תקנת השבים והפקר ב&quot;ד הפרק, יצא ידי חובת סוכה.</ref>. וכתבו אחרונים, שאף על פי שמי שבנה סוכה בשאר ימות השנה – או שבנה סוכת רועים וכדומה שאינה עומדת למצוה<ref>חלקת יואב דלהלן.</ref> - אינו יכול לשלם דמי העצים, אלא צריך להשיבם, מכל מקום בסוכה הקלו חכמים<ref>חלקת יואב או&quot;ח סי' כז.</ref>. ואף על פי שתקנת השבים היא מתקנת חכמים ואילו סוכה גזולה אסורה מן התורה – ואפילו לדעות הסוברים שקנין מתקנת חכמים אינו מועיל למצוות מן התורה<ref>עי' שער המלך דלהלן.</ref> – מכל מקום כיון שתיקנו חכמים שישיב רק את דמי העצים, אם כן מחויב הנגזל למכור לגזלן את העצים, וקנין אף שנעשה באונס קנין הוא<ref>שער המלך לולב פ&quot;ח ה&quot;ט; מנ&quot;ח מ' שכה.</ref>.
 
הגוזל עצים ובנה בהם סוכה – שמדיני סוכה שאין יוצאים בסוכה גזולה<ref>עי' שו&quot;ע או&quot;ח תרלז ג וחו&quot;מ שס א, וע&quot;ע סוכה.</ref> - יצא ידי חובה<ref>עי' להלן. ועי' חלקת יואב סי' כז בטעם שאין בזה פסול משום תעשה ולא מן העשוי, וע&quot;ע בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 239 מאחרונים רבים.</ref>, לפי שתקנת חכמים שאין לבעל העצים אלא את דמי העצים<ref>שו&quot;ע שם. ועי' תיקון משה ח&quot;ה הלכה למשה אות טו, שדן באופן שעצים לסוכה נמכרים ביוקר, ואם יתן לו דמי עצים כשווים אחר החג ערכם מועט.</ref>, והיינו תקנת השבים<ref>מ&quot;ב שם, ושם שאף שמן התורה אינה שלו, מ&quot;מ אחר שקבעו חכמים תקנת השבים והפקר ב&quot;ד הפרק, יצא ידי חובת סוכה.</ref>. וכתבו אחרונים, שאף על פי שמי שבנה סוכה בשאר ימות השנה – או שבנה סוכת רועים וכדומה שאינה עומדת למצוה<ref>חלקת יואב דלהלן.</ref> - אינו יכול לשלם דמי העצים, אלא צריך להשיבם, מכל מקום בסוכה הקלו חכמים<ref>חלקת יואב או&quot;ח סי' כז.</ref>. ואף על פי שתקנת השבים היא מתקנת חכמים ואילו סוכה גזולה אסורה מן התורה – ואפילו לדעות הסוברים שקנין מתקנת חכמים אינו מועיל למצוות מן התורה<ref>עי' שער המלך דלהלן.</ref> – מכל מקום כיון שתיקנו חכמים שישיב רק את דמי העצים, אם כן מחויב הנגזל למכור לגזלן את העצים, וקנין אף שנעשה באונס קנין הוא<ref>שער המלך לולב פ&quot;ח ה&quot;ט; מנ&quot;ח מ' שכה.</ref>.
  
ברכה
+
==== ברכה ====
  
 
כיון שתיקנו תקנת השבים בסוכה, יכול לברך עליה<ref>מג&quot;א שם סק&quot;ד; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ה.</ref>. ויש סוברים שלא יברך עליה כיון שבגזילה באה לידו<ref>מאמר מרדכי שם ס&quot;ק ד; עמק שמעתתא שמעתתא ה אות ג.</ref>. ויש שחילקו בדבר, שאם כבר נתרצו הבעלים לקבל את דמי העצים, יכול לברך, אבל קודם שנתרצו לכך לא יברך<ref>כף החיים שם ס&quot;ק כט.</ref>.
 
כיון שתיקנו תקנת השבים בסוכה, יכול לברך עליה<ref>מג&quot;א שם סק&quot;ד; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ה.</ref>. ויש סוברים שלא יברך עליה כיון שבגזילה באה לידו<ref>מאמר מרדכי שם ס&quot;ק ד; עמק שמעתתא שמעתתא ה אות ג.</ref>. ויש שחילקו בדבר, שאם כבר נתרצו הבעלים לקבל את דמי העצים, יכול לברך, אבל קודם שנתרצו לכך לא יברך<ref>כף החיים שם ס&quot;ק כט.</ref>.
  
לאחר החג
+
==== לאחר החג ====
  
 
בא בעל העצים לתובעו לאחר סוכות, אינו יכול לפטור עצמו בממון, אלא צריך להחזיר לו העצים עצמם<ref>רמב&quot;ם גזילה פ&quot;א ה&quot;ה; שו&quot;ע חו&quot;מ שס א.</ref>, מלבד באופן שנשתנו או שבנאם בבנין<ref>רמב&quot;ם ושו&quot;ע שם.</ref>.
 
בא בעל העצים לתובעו לאחר סוכות, אינו יכול לפטור עצמו בממון, אלא צריך להחזיר לו העצים עצמם<ref>רמב&quot;ם גזילה פ&quot;א ה&quot;ה; שו&quot;ע חו&quot;מ שס א.</ref>, מלבד באופן שנשתנו או שבנאם בבנין<ref>רמב&quot;ם ושו&quot;ע שם.</ref>.
  
אמר שישיב אחרי החג
+
==== אמר שישיב אחרי החג ====
  
 
בא בעל העצים לתבוע את הממון, ואמר לו הגזלן שישיב לו את העצים אחר החג, כתבו אחרונים שהסוכה גזולה, שהרי משתמש בעצים בגזילה<ref>אור הלכה סי' תרלז ס&quot;ק ג.</ref>. ויש סוברים שיצא<ref>שמן המור סי' ה.</ref>. אבל אם אמר לו שישיב לו דמים רק אחרי החג, אינה סוכה גזולה<ref>ריטב&quot;א סוכה לא א.</ref>.
 
בא בעל העצים לתבוע את הממון, ואמר לו הגזלן שישיב לו את העצים אחר החג, כתבו אחרונים שהסוכה גזולה, שהרי משתמש בעצים בגזילה<ref>אור הלכה סי' תרלז ס&quot;ק ג.</ref>. ויש סוברים שיצא<ref>שמן המור סי' ה.</ref>. אבל אם אמר לו שישיב לו דמים רק אחרי החג, אינה סוכה גזולה<ref>ריטב&quot;א סוכה לא א.</ref>.
  
נתבע קודם החג
+
==== נתבע קודם החג ====
  
 
נתבע קודם החג, יש סוברים שאינו צריך להשיב את העצים אלא יכול לשלם דמיהם<ref>חלקת יואב או&quot;ח סי' כז; שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' שכא.</ref>, שאף על פי שקיום המצוה הוא רק בסוכות, מכל מקום מזמן שבנה את הסוכה הרי זה הכשר מצוה, ותיקנו שלא ישלם אלא דמים<ref>חלקת יואב שם.</ref>. ויש חולקים וסוברים שחייב לסתור את הסוכה ולהשיב את העצים הגזולים<ref>תיקון משה ח&quot;ה דף קסב ושו&quot;ת ובחרת בחיים סי' ב, הובאו בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 240.</ref>, שלא תיקנו תקנת השבים בסוכה אלא בחג עצמו.
 
נתבע קודם החג, יש סוברים שאינו צריך להשיב את העצים אלא יכול לשלם דמיהם<ref>חלקת יואב או&quot;ח סי' כז; שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' שכא.</ref>, שאף על פי שקיום המצוה הוא רק בסוכות, מכל מקום מזמן שבנה את הסוכה הרי זה הכשר מצוה, ותיקנו שלא ישלם אלא דמים<ref>חלקת יואב שם.</ref>. ויש חולקים וסוברים שחייב לסתור את הסוכה ולהשיב את העצים הגזולים<ref>תיקון משה ח&quot;ה דף קסב ושו&quot;ת ובחרת בחיים סי' ב, הובאו בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 240.</ref>, שלא תיקנו תקנת השבים בסוכה אלא בחג עצמו.
  
במי שאינו מחויב במצות סוכה
+
==== במי שאינו מחויב במצות סוכה ====
  
 
הגוזל עצים ובנה סוכה ואינו מחויב במצות סוכה - כגון אשה הפטורה מסוכה<ref>ע&quot;ע ישיבת סוכה, ועי' מהר&quot;ם שיק דלהלן שכתב לגבי אשה, שכיון שיכולה לברך על מצות עשה שהזמן גרמא לסוברים כן, ע&quot;ע אשה ציון 334 ואילך, לכן ודאי נוהג בה תקנת השבים.</ref> - יש מהאחרונים שנסתפק אם תיקנו בה תקנת השבים של סוכה<ref>תיקון משה ח&quot;ה הלכה למשה עמ' קסג ועמ' קפ.</ref>. ועוד נסתפקו באופן שהגזלן עצמו פטור מסוכה, אבל יש בני בית הסמוכים על שולחנו החייבים בסוכה<ref>תיקון משה שם.</ref>. ויש מהאחרונים שהכריעו שודאי תיקנו גם בה תקנת השבים, לפי שטעם תקנת השבים הוא כדי לא למנוע את הגזלן מלשוב בתשובה<ref>עי' ציון 4.</ref>, וטעם זה שייך גם במי שאינו מחויב במצוה<ref>מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' שכא.</ref>.
 
הגוזל עצים ובנה סוכה ואינו מחויב במצות סוכה - כגון אשה הפטורה מסוכה<ref>ע&quot;ע ישיבת סוכה, ועי' מהר&quot;ם שיק דלהלן שכתב לגבי אשה, שכיון שיכולה לברך על מצות עשה שהזמן גרמא לסוברים כן, ע&quot;ע אשה ציון 334 ואילך, לכן ודאי נוהג בה תקנת השבים.</ref> - יש מהאחרונים שנסתפק אם תיקנו בה תקנת השבים של סוכה<ref>תיקון משה ח&quot;ה הלכה למשה עמ' קסג ועמ' קפ.</ref>. ועוד נסתפקו באופן שהגזלן עצמו פטור מסוכה, אבל יש בני בית הסמוכים על שולחנו החייבים בסוכה<ref>תיקון משה שם.</ref>. ויש מהאחרונים שהכריעו שודאי תיקנו גם בה תקנת השבים, לפי שטעם תקנת השבים הוא כדי לא למנוע את הגזלן מלשוב בתשובה<ref>עי' ציון 4.</ref>, וטעם זה שייך גם במי שאינו מחויב במצוה<ref>מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' שכא.</ref>.
  
סוכה שנפלה באמצע החג
+
==== סוכה שנפלה באמצע החג ====
 
 
 
סוכה שבה עצים גזולים שנפלה באמצע החג, נסתפקו אחרונים אם חיב להחזיר את העצים עצמם לנגזל, או שמאחר שהיו קבועים בסוכה יכול לבנותה שנית עם עצים אלו<ref>ברכי יוסף תרלז ס&quot;ק ה; עי' כף החיים שם ס&quot;ק ל.</ref>. ויש מהאחרונים שהכריעו שאף בזה תיקנו תקנת השבים ואינו חייב לשלם אלא דמי העצים ולכן יכול לבנותם שנית<ref>שו&quot;ת שמן המור סי' ב; רוב דגן קונטרס לטובה אות מד.</ref>. ואחרונים אחרים חולקים והכריעו שלא נאמרה בזה תקנת השבים, לפי שלא נאמרה התקנה אלא כדי שלא יצטרך לסתור סוכתו, וזה שכבר נפלה סוכתו חייב להשיב את העצים<ref>כסא אברהם סי' תרלו. ועי' ציון 32.</ref>.
 
סוכה שבה עצים גזולים שנפלה באמצע החג, נסתפקו אחרונים אם חיב להחזיר את העצים עצמם לנגזל, או שמאחר שהיו קבועים בסוכה יכול לבנותה שנית עם עצים אלו<ref>ברכי יוסף תרלז ס&quot;ק ה; עי' כף החיים שם ס&quot;ק ל.</ref>. ויש מהאחרונים שהכריעו שאף בזה תיקנו תקנת השבים ואינו חייב לשלם אלא דמי העצים ולכן יכול לבנותם שנית<ref>שו&quot;ת שמן המור סי' ב; רוב דגן קונטרס לטובה אות מד.</ref>. ואחרונים אחרים חולקים והכריעו שלא נאמרה בזה תקנת השבים, לפי שלא נאמרה התקנה אלא כדי שלא יצטרך לסתור סוכתו, וזה שכבר נפלה סוכתו חייב להשיב את העצים<ref>כסא אברהם סי' תרלו. ועי' ציון 32.</ref>.
  
מי שאינו רוצה לשלם
+
==== מי שאינו רוצה לשלם ====
  
 
גזל עצים ובנה סוכה ואינו רוצה שלם לנגזל, כתבו ראשונים שהסוכה סוכה גזולה<ref>העיטור, הובא בטור או&quot;ח תרלז; שבלי הלקט סי' שלח; מהר&quot;י וייל סי' קצא; מג&quot;א שם ס&quot;ק ה; אליה רבה שם ס&quot;ק ח; מ&quot;ב שם ס&quot;ק טז.</ref>, שלא תיקנו תקנת השבים להכשיר את הסוכה ולחייבו דמים בלבד, אלא במי שרוצה לשוב בתשובה, אבל אם אינו שב לא חלה עליו התקנה<ref>ב&quot;י וב&quot;ח שם.</ref>, אמנם כתבו אחרונים שאם רוצה לשלם אלא שדוחה את הנגזל מיום ליום, הרי זה בכלל השבים וחלה עליו התקנה<ref>מחצית השקל סי' תרלז ס&quot;ק ה; שער הציון שם. ועי' תיקון משה הלכה למשה ד, קסג ודף קפ, שנסתפק באופן שאינו רוצה לשלם ויש אחר שרוצה לשלם במקומו.</ref>. ויש מהאחרונים שחולקים וסוברים בדעת ראשונים שאף אם אינו שב בתשובה חלה עליו תקנת השבים ואין הסוכה גזולה<ref>ביכורי יעקב סי' תרלז ס&quot;ק ט בדעת כמה ראשונים שטרחו לדון כיצד יתכן סוכה גזולה ולא פירשו באופן שאינו רוצה להשיב את העצים. ועי' מאירי סוכה לא א.</ref>.
 
גזל עצים ובנה סוכה ואינו רוצה שלם לנגזל, כתבו ראשונים שהסוכה סוכה גזולה<ref>העיטור, הובא בטור או&quot;ח תרלז; שבלי הלקט סי' שלח; מהר&quot;י וייל סי' קצא; מג&quot;א שם ס&quot;ק ה; אליה רבה שם ס&quot;ק ח; מ&quot;ב שם ס&quot;ק טז.</ref>, שלא תיקנו תקנת השבים להכשיר את הסוכה ולחייבו דמים בלבד, אלא במי שרוצה לשוב בתשובה, אבל אם אינו שב לא חלה עליו התקנה<ref>ב&quot;י וב&quot;ח שם.</ref>, אמנם כתבו אחרונים שאם רוצה לשלם אלא שדוחה את הנגזל מיום ליום, הרי זה בכלל השבים וחלה עליו התקנה<ref>מחצית השקל סי' תרלז ס&quot;ק ה; שער הציון שם. ועי' תיקון משה הלכה למשה ד, קסג ודף קפ, שנסתפק באופן שאינו רוצה לשלם ויש אחר שרוצה לשלם במקומו.</ref>. ויש מהאחרונים שחולקים וסוברים בדעת ראשונים שאף אם אינו שב בתשובה חלה עליו תקנת השבים ואין הסוכה גזולה<ref>ביכורי יעקב סי' תרלז ס&quot;ק ט בדעת כמה ראשונים שטרחו לדון כיצד יתכן סוכה גזולה ולא פירשו באופן שאינו רוצה להשיב את העצים. ועי' מאירי סוכה לא א.</ref>.
 
 
  
  
==הערות שוליים==
+
=='''הערות שוליים'''==

Latest revision as of 18:30, 2 March 2020

ערך זה הוא מתוך ערכי האנציקלופדיה התלמודית המתפרסמים בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג

EnTalSml.jpg

הגדרת הערך - תקנת חכמים שבאופנים מסויימים אין הגזלן חייב להשיב את הגזילה אלא רק את דמיה.

התקנה וגדרה

הגוזל מריש – קורה[1] - ובנאו בבירה, ורוצה לשוב בתשובה, העיד רבי יוחנן בן גודגדא, שאין אומרים לו שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש – כדין גזילה שצריך להשיב אותה אם היא קיימת[2] - אלא מחזיר רק את דמי המריש[3], שאם תצריכו להחזיר את המריש, ימנע ולא יעשה תשובה[4], ויעלים את הגזילה שגזל[5]. בברייתא נחלקו בדבר בית שמאי ובית הלל, שבית שמאי אומרים שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש, ובית הלל אומרים שאינו מחזיר אלא דמי מריש[6].

להלכה נתקנה תקנת השבים, ואין לגזלן להשיב אלא את דמי המריש[7].

גדר התקנה

גדר תקנת מריש הוא, שתיקנו חכמים שיש לדון כאילו הסכים הנגזל למכור לגזלן את החפץ הגזול[8].

אופנים מלבד קביעה בבנין

הגוזל חפץ באופן שיש הוצאות מרובות להשיבו, וכגון שמכרו לגוי או שנמצא במקום מרוחק, כתבו אחרונים שדינו כמריש שקבעו בבנין, שחלה בו תקנת השבים ואינו מחזיר אלא דמיו[9].

כח חכמים

אף על פי שמן התורה גזלן חייב להשיב את הגזילה עצמה[10], יש כח ביד חכמים לתקן תקנה כזו, כיון שהפקר-בית-דין-הפקר*[11]. ואף על פי שתקנה זו מיטיבה עם הגזלן ומחסירה את הנגזל, תיקנו חכמים תקנת השבים, כיון שתקנה זו היא טובה גם לנגזל, שאם יקרה לו דבר דומה – וכגון שעבדיו יגזלו קורה ויבנוה בבנין שלו - תקנה זו תעמוד לטובתו שלא יצטרך להרוס את הבירה[12].

בגזילת גוי

גוי שגזל, יש שמהראשונים שכתבו שנוהגת בו תקנת השבים[13], ויש מהאחרונים שהסתפקו בדבר[14].

בקרקע

גזל קרקע ובנה עליו בנינים גדולים, חייב לסתור הכל ולהשיב את הקרקע, שלא תיקנו תקנת השבים בקרקע[15]. ובטעם הדבר כתבו אחרונים, לפי שלא נאמרה תקנת השבים אלא בגזילה שהגזלן קונה אותה ונשארת בידו, אבל קרקע אינה נגזלת וסופה לשוב לבעליה[16]; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שגזילת קרקע אינה שכיחה, ולא תיקנו חכמים תקנות בדבר שאינו שכיח[17]; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שקרקע היא דבר החשוב לבעליו, ולכן לא תיקנו שישלם לנגזל רק את דמיה[18]; ויש שכתבו שעיקר טעם התקנה הוא כדי שלא יעלים הגזלן את הגזילה, וקרקע שאי אפשר להעלימה לא תיקנו[19].

קנה קרקע גזולה ובנה עליה, כתבו אחרונים שחייב להשיבה לפי שלא נאמרה תקנת השבים בקרקע[20], ואף שלא הוא גזלה, מכל מקום הקונה מן הגזלן היה צריך לדעת שהקרקע גזולה, ולא היה עליו לקנותה[21].

גזל קרקע ואינו יודע שגזל ובנה עליה – וכגון שהפועלים שלו השיגו גבול של חבירו[22], או שקנה קרקע מהגזלן ולא ידע שהיא גזולה[23] - יש שכתבו שנאמרה בו תקנת השבים ואינו משלם אלא דמי הקרקע[24]. ויש חולקים וסוברים שבכל אופן לא נאמרה תקנת השבים בקרקע, וחייב לסתור הכל ולהשיב הקרקע[25].

קבע את המריש בבית של אחר

הגוזל מריש וקבעו בבית של אחר, נסתפקו אחרונים אם נאמרה תקנת השבים על בעל הבירה[26], וצדדי הספק הם האם לא נאמרה התקנה אלא על הגזלן, או אפשר שלא חילקו חכמים בדבר, וכל שצריך להרוס את הבית כדי להחזיר את המריש אין מחייבים אותו להרוס[27].

במקום הפסד מועט

באופן שאם יצטרך להחזיר את החפץ עצמו יגרם לו רק הפסד מועט, יש מהאחרונים שכתבו שחייב להחזירו, ולא נאמרה בזה תקנת השבים[28].

החיבור לבנין

החיבור לבנין שחלה עליו תקנת השבים הוא כשחיברו לבנין בטיט[29]. ונסתפקו אחרונים בחיבור במסמרות או יתידות[30].

נפל הבנין

נפל הבנין לאחר שבקע בו את המריש, יש מהאחרונים שנסתפקו אם חייב להחזיר את המריש עצמו או שחלה עליו תקנת השבים ויכול להפטר בממון[31]. ויש שהכריעו שודאי יכול לפטור עצמו בדמים, שבשעה שקבעו בבנין כבר נפטר מלהשיבו[32].

כשהתייקר החפץ

התייקר החפץ ממה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין, כתבו אחרונים שחייב לשלם כפי מה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין – שהיא שעת הגזילה[33] – לפי שתקנת השבים היא כאילו נתרצה הגזלן למכור את החפץ[34], ולכך יש לדון כאילו מכרה בשעה שנגזלה[35].

בסוכה

הגוזל עצים ובנה בהם סוכה – שמדיני סוכה שאין יוצאים בסוכה גזולה[36] - יצא ידי חובה[37], לפי שתקנת חכמים שאין לבעל העצים אלא את דמי העצים[38], והיינו תקנת השבים[39]. וכתבו אחרונים, שאף על פי שמי שבנה סוכה בשאר ימות השנה – או שבנה סוכת רועים וכדומה שאינה עומדת למצוה[40] - אינו יכול לשלם דמי העצים, אלא צריך להשיבם, מכל מקום בסוכה הקלו חכמים[41]. ואף על פי שתקנת השבים היא מתקנת חכמים ואילו סוכה גזולה אסורה מן התורה – ואפילו לדעות הסוברים שקנין מתקנת חכמים אינו מועיל למצוות מן התורה[42] – מכל מקום כיון שתיקנו חכמים שישיב רק את דמי העצים, אם כן מחויב הנגזל למכור לגזלן את העצים, וקנין אף שנעשה באונס קנין הוא[43].

ברכה

כיון שתיקנו תקנת השבים בסוכה, יכול לברך עליה[44]. ויש סוברים שלא יברך עליה כיון שבגזילה באה לידו[45]. ויש שחילקו בדבר, שאם כבר נתרצו הבעלים לקבל את דמי העצים, יכול לברך, אבל קודם שנתרצו לכך לא יברך[46].

לאחר החג

בא בעל העצים לתובעו לאחר סוכות, אינו יכול לפטור עצמו בממון, אלא צריך להחזיר לו העצים עצמם[47], מלבד באופן שנשתנו או שבנאם בבנין[48].

אמר שישיב אחרי החג

בא בעל העצים לתבוע את הממון, ואמר לו הגזלן שישיב לו את העצים אחר החג, כתבו אחרונים שהסוכה גזולה, שהרי משתמש בעצים בגזילה[49]. ויש סוברים שיצא[50]. אבל אם אמר לו שישיב לו דמים רק אחרי החג, אינה סוכה גזולה[51].

נתבע קודם החג

נתבע קודם החג, יש סוברים שאינו צריך להשיב את העצים אלא יכול לשלם דמיהם[52], שאף על פי שקיום המצוה הוא רק בסוכות, מכל מקום מזמן שבנה את הסוכה הרי זה הכשר מצוה, ותיקנו שלא ישלם אלא דמים[53]. ויש חולקים וסוברים שחייב לסתור את הסוכה ולהשיב את העצים הגזולים[54], שלא תיקנו תקנת השבים בסוכה אלא בחג עצמו.

במי שאינו מחויב במצות סוכה

הגוזל עצים ובנה סוכה ואינו מחויב במצות סוכה - כגון אשה הפטורה מסוכה[55] - יש מהאחרונים שנסתפק אם תיקנו בה תקנת השבים של סוכה[56]. ועוד נסתפקו באופן שהגזלן עצמו פטור מסוכה, אבל יש בני בית הסמוכים על שולחנו החייבים בסוכה[57]. ויש מהאחרונים שהכריעו שודאי תיקנו גם בה תקנת השבים, לפי שטעם תקנת השבים הוא כדי לא למנוע את הגזלן מלשוב בתשובה[58], וטעם זה שייך גם במי שאינו מחויב במצוה[59].

סוכה שנפלה באמצע החג

סוכה שבה עצים גזולים שנפלה באמצע החג, נסתפקו אחרונים אם חיב להחזיר את העצים עצמם לנגזל, או שמאחר שהיו קבועים בסוכה יכול לבנותה שנית עם עצים אלו[60]. ויש מהאחרונים שהכריעו שאף בזה תיקנו תקנת השבים ואינו חייב לשלם אלא דמי העצים ולכן יכול לבנותם שנית[61]. ואחרונים אחרים חולקים והכריעו שלא נאמרה בזה תקנת השבים, לפי שלא נאמרה התקנה אלא כדי שלא יצטרך לסתור סוכתו, וזה שכבר נפלה סוכתו חייב להשיב את העצים[62].

מי שאינו רוצה לשלם

גזל עצים ובנה סוכה ואינו רוצה שלם לנגזל, כתבו ראשונים שהסוכה סוכה גזולה[63], שלא תיקנו תקנת השבים להכשיר את הסוכה ולחייבו דמים בלבד, אלא במי שרוצה לשוב בתשובה, אבל אם אינו שב לא חלה עליו התקנה[64], אמנם כתבו אחרונים שאם רוצה לשלם אלא שדוחה את הנגזל מיום ליום, הרי זה בכלל השבים וחלה עליו התקנה[65]. ויש מהאחרונים שחולקים וסוברים בדעת ראשונים שאף אם אינו שב בתשובה חלה עליו תקנת השבים ואין הסוכה גזולה[66].


הערות שוליים

  1. רש"י גיטין נה א.
  2. ע"ע גזל ציון 93 ואילך.
  3. גיטין שם.
  4. רש"י שם.
  5. לבוש חו"מ שס א. ועי' פתחי חושן ח"ה פ"ב הערה לה, שנסתפק באופן שבנה בית שכולו מעצים גזולים.
  6. ברייתא גיטין שם.
  7. רמב"ם גזילה פ"א ה"ה; טוש"ע חו"מ שס א.
  8. שער המלך גזילה פ"ב ה"ו.
  9. ערך שי סי' שס ס"א.
  10. עי' ציון 2.
  11. מאירי סוכה כז ב; מ"ב תקלז ס"ק טו.
  12. התעוררות תשובה ח"א סי' קמז; מקראי קודש סוכות סי' יח.
  13. מאירי תענית טז א. ולא נתבאר אם היינו גוי שגזל מגוי או אף אם גזל מישראל, ועי' התעוררות תשובה ח"א סי' קמז שדן אם נאמרה תקנת השבים בגוי, ולא חילק בין גוי שגזל מגוי לגוי שגזל מישראל.
  14. מקראי קודש סוכות סי' יח, ושם שיש לדון אם שייכים הטעמים שנאמרו בתקנת השבים, עי' ציון 11 ואילך. ועי' תענית שם באנשי נינוה שהיו מקעקעים הבירה ומחזירים המריש;
  15. שו"ת הרשב"א ח"ג סי' קפח, הובא בב"י שעו; רי"ו מישרים נל"א ח"ו, הובא בב"י שעא; רמ"א שם. ועי' תשוה"ג שערי צדק דף פ סי' יא, ועי' מל"מ גנבה פ"ח הי"א.
  16. ט"ז שם.
  17. שפ"א סוכה לא א בפי' הא'.
  18. שפ"א שם בפי' הב'.
  19. לבוש חו"מ שס א, הובא בפת"ש שם.
  20. עי' לעיל.
  21. סמ"ע חו"מ סי' שס סק"ו. ועי' באה"ט שם ס"ק ב שתמה, ועי' נתיה"מ שם סק"א שכתב שכוונת הסמ"ע שלא היה לו לבנותה.
  22. שו"ת המבי"ט דלהלן.
  23. ערוה"ש שס ס"ד.
  24. שו"ת המבי"ט ח"ג סי' קמג, הובא במל"מ דלהלן.
  25. משנה למלך גניבה פ"ז הי"א.
  26. עי' להלן.
  27. התעוררות תשובה ח"ב סי' לח אות ג, וע"ש ח"ג סי' ב שהכריע שנוהגת תקנת השבים גם במי שאינו הגזלן.
  28. חסדי דוד ב"ק פ"י.
  29. שו"ע חו"מ שס א.
  30. פתחי חושן ח"ה הערה לג. ועי' דברי מלכיאל ח"ד סי' קלח. ועי' להלן: בסוכה, שבסוכה תיקנו אע"פ שאין עושים אותה בטיט.
  31. דברי חיים דיני מתנה סי' ב.
  32. פתחי חושן ח"ה פ"ב הערה לב בשם הד"ח, ושמוכח כן מהריטב"א. ועי' ציון 61 ואילך.
  33. צור יעקב דלהלן, וע"ע גזל ציון 189 ואילך.
  34. עי' ציון 8.
  35. שו"ת צור יעקב סי' עג.
  36. עי' שו"ע או"ח תרלז ג וחו"מ שס א, וע"ע סוכה.
  37. עי' להלן. ועי' חלקת יואב סי' כז בטעם שאין בזה פסול משום תעשה ולא מן העשוי, וע"ע בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 239 מאחרונים רבים.
  38. שו"ע שם. ועי' תיקון משה ח"ה הלכה למשה אות טו, שדן באופן שעצים לסוכה נמכרים ביוקר, ואם יתן לו דמי עצים כשווים אחר החג ערכם מועט.
  39. מ"ב שם, ושם שאף שמן התורה אינה שלו, מ"מ אחר שקבעו חכמים תקנת השבים והפקר ב"ד הפרק, יצא ידי חובת סוכה.
  40. חלקת יואב דלהלן.
  41. חלקת יואב או"ח סי' כז.
  42. עי' שער המלך דלהלן.
  43. שער המלך לולב פ"ח ה"ט; מנ"ח מ' שכה.
  44. מג"א שם סק"ד; שו"ע הרב שם ס"ה.
  45. מאמר מרדכי שם ס"ק ד; עמק שמעתתא שמעתתא ה אות ג.
  46. כף החיים שם ס"ק כט.
  47. רמב"ם גזילה פ"א ה"ה; שו"ע חו"מ שס א.
  48. רמב"ם ושו"ע שם.
  49. אור הלכה סי' תרלז ס"ק ג.
  50. שמן המור סי' ה.
  51. ריטב"א סוכה לא א.
  52. חלקת יואב או"ח סי' כז; שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' שכא.
  53. חלקת יואב שם.
  54. תיקון משה ח"ה דף קסב ושו"ת ובחרת בחיים סי' ב, הובאו בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 240.
  55. ע"ע ישיבת סוכה, ועי' מהר"ם שיק דלהלן שכתב לגבי אשה, שכיון שיכולה לברך על מצות עשה שהזמן גרמא לסוברים כן, ע"ע אשה ציון 334 ואילך, לכן ודאי נוהג בה תקנת השבים.
  56. תיקון משה ח"ה הלכה למשה עמ' קסג ועמ' קפ.
  57. תיקון משה שם.
  58. עי' ציון 4.
  59. מהר"ם שיק או"ח סי' שכא.
  60. ברכי יוסף תרלז ס"ק ה; עי' כף החיים שם ס"ק ל.
  61. שו"ת שמן המור סי' ב; רוב דגן קונטרס לטובה אות מד.
  62. כסא אברהם סי' תרלו. ועי' ציון 32.
  63. העיטור, הובא בטור או"ח תרלז; שבלי הלקט סי' שלח; מהר"י וייל סי' קצא; מג"א שם ס"ק ה; אליה רבה שם ס"ק ח; מ"ב שם ס"ק טז.
  64. ב"י וב"ח שם.
  65. מחצית השקל סי' תרלז ס"ק ה; שער הציון שם. ועי' תיקון משה הלכה למשה ד, קסג ודף קפ, שנסתפק באופן שאינו רוצה לשלם ויש אחר שרוצה לשלם במקומו.
  66. ביכורי יעקב סי' תרלז ס"ק ט בדעת כמה ראשונים שטרחו לדון כיצד יתכן סוכה גזולה ולא פירשו באופן שאינו רוצה להשיב את העצים. ועי' מאירי סוכה לא א.