אפוטרופא לדיקנני לא מוקמינן

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:33, 4 באפריל 2013 מאת למאי נ"מ? (שיחה | תרומות) (ייפוי לשון קל, תבנית:להשלים וסידור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

הגדרה[עריכה]

אין בית דין חייבים לטרוח ולחפש ממונה שיפקח על נכסי אנשים מבוגרים ובני דעת (ב"מ לט.).

מקור וטעם[עריכה]

הטעם הוא, שדווקא כשמדובר באפוטרופסות על יתומים קטנים סביר שייענו הציבור להתמנות לתפקיד, משום המצווה שיש בדבר; לעומת זאת, כשמדובר בגדולים, יש להניח שלא יימצא בקלות מי שיהיה נכון לקבל על עצמו את התפקיד. ואף על פי שאנשים מוכנים לקיים מצוות השבת אבדה, שעניינה מניעת הפסד, אין זה מחייב שיסכימו גם להתמנות כאפוטרופוסים לנכסי גדולים, תפקיד שעניינו השבחת נכסים והבאת רווחים.

פרטי הדין[עריכה]

  • שוטה דינו כקטן שכן ממנים עבורו אפוטרופוס[1]
  • אם בכל זאת כן העמידו בית דין אפוטרופוס לגדול נחלקו הראשונים אם המינוי תקף או שהגדול יכול למחות[2]
  • דין זה נוהג דווקא כשצריך לטרוח בנכסים לעבוד אותם שהוא טורח גדול ואין אדם רוצה לטרוח בזה אלא בנכסי יתומים אבל כשאין צריך לטרוח בנכסים כגון קמה מוכנת לקצור וענבים לבצור וכיוצא מעמידין אפוטרופוס אף לגדולים[3]

הערות שוליים

  1. בית יוסף חו"מ סי' רפה בשם הרשב"א
  2. פתחי תשובה חו"מ סי' רלה
  3. יד מלאכי כללי הדינים כלל עד