ארבע כוסות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references  
<references />
 


[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־10:31, 17 בדצמבר 2008

חובת שתיית ארבע כוסות יין בליל הסדר. חובה על כל אדם מישראל לשתות ארבע כוסות יין בליל ראשון של פסח, ובחוץ לארץ - אף בליל שני. גם הנשים חייבות במצוה זו, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום בארבע כוסות הן חייבות, לפי שגאולת מצרים היתה בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור - "בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו", או לפי שאף הן היו בשעבוד מצרים ונגאלו.

על המצווה

את מצות שתית ארבע כוסות, מקיימים הגברים בהסיבה, כאשר הם נשענים על צד שמאל דרך חירות.על כוס ראשונה אומרים קידוש היום, על כוס שניה קוראים את ההגדה, על כוס שלישית מברכים ברכת המזון, על כוס רביעית גומרים את ההלל.

על כל אחת מארבע הכוסות להכיל לפחות "רביעית" יין. שיעור "רביעית" לפי החזון איש הוא 150 סמ"ק, ולפי הרב חיים נאה - 86 סמ"ק. אם הכוס מכילה "רביעית", ישתה לכתחילה את כל היין שבכוס. בדיעבד, אם שתה את רוב הכוס בלבד, יצא ידי חובה. בכוס הרביעית - האחרונה - ישתה את כל היין שבכוס, כדי שיוכל לברך אחריה ברכה אחרונה ("על הגפן ועל פרי הגפן"). אם אין בדעתו לשתות הרבה יין, לא יקח כוס גדולה המכילה כמה "רביעיות", כי ישנן דעות שגם בכוס גדולה צריך לשתות את רוב הכוס.

כנגד מה תיקנו חכמים ארבע כוסות

בירושלמי נאמרו כמה טעמים :

  1. כנגד ארבע לשונות של גאולה האמורות בגאולת מצרים (שמות ו', ו' - ז'): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם".
  1. כנגד ארבע מלכויות שנשתעבדו ישראל להם: כשדים, מדי, יוון ואדום, ונרמז בכתובים להשקותם ארבעה כוסות: "קח את כוס היין החימה הזאת מידי והשקית אותו את כל הגויים" (ירמיה כ"ה, ט"ו); "כוס זהב בבל ביד ה' משכרת כל הארץ" (ירמיה נ"א, ז'); "ורוח זלעפות מנת כוסם" (תהלים י"א, ו'); "כי כוס ביד ה'... אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ" (תהלים ע"ה, ט'). וכדי לרמוז זאת תיקנו לומר בכוס רביעי: "שפוך חמתך על הגויים וגו'".
  1. כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם, שכנגדם עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבע כוסות של נחמה, כמו שנרמז בכתובים: "ה' מנת חלקי וכוסי" (תהלים ט"ז, ח'), "כוסי רויה" (תהלים כ"ג, ה'~), "כוס ישועות אשא" ("ישועות" משמע שתיים - תהלים קט"ז, י"ג).

הקשר לסיפור יוסף

עוד נימוק מעניין מופיע בתלמוד הירושלמי:

מניין לארבעה כוסות ? רבי יוחנן בשם ר' בנייה כנגד ארבע גאולות (שמות ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה שנאמר: "(1)וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-(2)כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת-(3)הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה" (ספר בראשית, מ',י"א) "וְנָתַתָּ (4)כוֹס-פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ" (י"ג). ובסוף הפרשה, כאשר השר חוזר לתפקידו - הכוס החמישית ל"גאולה" - "וַיִּתֵּן (5)הַכּוֹס עַל-כַּף פַּרְעֹה"(כ"א) כך שעניינם היה סיבה לגאולת מצרים.


האירוע המוזכר בדיון מובא בפרשת וישב של ספר בראשית העוסק בשר האופים ובשר המשקים המוטלים לכלא. יוסף הצדיק פותר את החלומות שלהם ואכן התוצאה היא כפי שהוא אמר להם: האחד, שר האופים אשר העוף מנקר בבשרו נידון למיתה והשני, שר המשקים אשר מכין יין למלך, כבימים עברו, חזר לתפקידו. שר המשקים זוכר אותו, לאחר שנתיים, ומוציא אותו לחירות.

ובכל זאת נותרת השאלה מה הקשר בין הכוסות האלה לבין הכוסות של הגאולה, מדוע רבי יהושע בן לוי רואה בכוסות של פרעה נושא שיש לדון בו בליל הסדד?

משיב על כך הרב מרדכי חיים האדמו"ר מסלאנים בספרו בגדי ישע ‏‏[1] שהמקור למנהג של "ארבעת כוסות הגאולה" הוא אכן מ"ארבע לשונות הגאולה", אבל הרעיון ש"הארבע" הם דווקא במשקה יין נובע מפרשת שר המשקים ושר האופים. בנוסף לכל יש כוונה להזכיר בליל הסדר את יוסף הצדיק.‏‏[2]

הערות שוליים

  1. ניתן לעיון כאן
  2. ‏הרעיון מובא בשיחתו של הרבמוטי אלון לפרשת וישב בנושא :ולא זכר שר המשקים