ארץ ישראל

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־00:09, 7 בספטמבר 2008 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ןיקישיתוף, הכין אןתה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר מלכים א': "א וּשְׁלֹמֹה, הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל-הַמַּמְלָכוֹת מִן-הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם ... כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל-מַלְכֵי, עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם, הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָרָיו מִסָּבִיב. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע--כֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה{{{1}}}


ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל. היא הובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתריפ, ליצחק אבינו ןיעקב אבינו טרם ירידתו למצרים. משה רבינו בספרדברים מסכם את סגולותיה של הארץ: " אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה {{מקור|=י"א,י"ב).

משה רבינו כובש את עבר הירדן מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: ראובן, גד ולמנשה|חצי שבט המנשה]]. יהושע בו נון חוצה את נהר הירדן, כובש את הערים: יריחו והעי, כורת ברית עם הגבעונים, נלחם בחמשת המלכים מחבל ארץ יהודה, מביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור ומנחיל את הארץ לשאר שבטי ישראל.

שאול המלך מאחד את העם בארצו.דוד המלך משלים את כיבוש הארץ ושלמה המלך מגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל ובספר מלכים מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו:" יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים {{מקור|=ד',כ').

אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -מלכות ישראל והדרומית - מלכות יהודה. הכובשים מאשור ומבבל מגלים את רוב העם מארצו וכעבור שבעים שנה כורש מלך פרס מתיר לעם לשוב לארצו. מוקמת פחוות יהודה בשטח מצומצם אשר כלל 40,000 אלף נפש בערים ירושלים, יריחו ולכיש. בתקופת החשמונאים המלכים מרחיבים את שליטתם לתחומי :הגליל, הנגב ועבר הירדן. הכיבוש הרומי של הארץ, על ידי פומפיוס, מביא שוב להקטנת תחומי הארץ. אך מלכי בית הורדוס מחזירים לעצמם את השליטה. תחום שליטם מוגדר התור ארץ ישראל עד חורבן הבית השני. לאחר מרד בא כובבא גולים היהודים מיהודה ושם לבל הארץ שונה ל"פלסטינה" - על שם האוייב הנצחי של עם ישראל. כך ארץ ישראל לא הייהת יותר מוקד להתיישבות יהודית תחת מימשל עצמי עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.