באר היטב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (תיקון קטגוריה)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''באר היטב''' הוא פירוש על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] [[רבי יהודה אשכנזי]], [[דיין]] בטיקטין (על חלקי [[אורח חיים]] ו[[אבן העזר]]) שהושלם על ידי [[רבי זכריה מנדל מבעלז]] (על חלקי [[חושן משפט]] ו[[יורה דעה]]).


באר היטב הוא פירוש של [[רבי יהודה אשכנזי]], [[דיין]] בטיקטין, על ה[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]].
מאז הדפסתו לראשונה בשנת תק"ב, זכה הפירוש לתפוצה נרחבת, וכיום הוא מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך.  


כש[[רבי ישראל מאיר הכהן|"החפץ חיים"]] הוציא לאור את ה[[משנה ברורה]] על שולחן ערוך אורח חיים הדפיס בדף רק שני פרשנים על השולחן ערוך: באר היטב ושערי תשובה.
הספר עצמו נכתב כהמשך לחיבור בשם זה שכתב רבי ישעהי ב"ר אברהם ובו תמצית הפסקים המובאים ב[[מגן אברהם]] וב[[ט"ז]], והוא התקבל ונפוץ בקהילות ישראל. אולם, בשל דלותו של המחבר, הספר הודפס בקיצור נמרץ, ולכן חיבר ר' יהודה מטיקטין את חיבורו שהוא כעין הרחבה ל'באר היטב' הקדום (שכיום איננו מצוי בידינו, יתכן שמפאת חיבורו של ר' יהודה). כמו כן, הוסיף ר' יהודה פסקים מספרי השו"ת וחיבורים נוספים.
 
במהלך הדורות, חדרו לתוך הספר הערותיהם של גדולים שונים שהעירו עליו, אולם במהדורות החדשות והמתוקנות של השו"ע תוקן הדבר. 
 
לאור מרכזיותו של פירוש זה, בחר [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] להדפיסו לצד ה[[משנה ברורה]], יחד עם [[רבי חיים מרדכי מרגליות|שערי תשובה]] (שמצטטו כמעט בכל הערה).
 
{{מפרשי השולחן ערוך}}


[[קטגוריה: פירושים על השולחן ערוך|באר היטב]]
[[קטגוריה: פירושים על השולחן ערוך|באר היטב]]

גרסה אחרונה מ־00:43, 19 במרץ 2013

באר היטב הוא פירוש על ארבעת חלקי השולחן ערוך רבי יהודה אשכנזי, דיין בטיקטין (על חלקי אורח חיים ואבן העזר) שהושלם על ידי רבי זכריה מנדל מבעלז (על חלקי חושן משפט ויורה דעה).

מאז הדפסתו לראשונה בשנת תק"ב, זכה הפירוש לתפוצה נרחבת, וכיום הוא מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך.

הספר עצמו נכתב כהמשך לחיבור בשם זה שכתב רבי ישעהי ב"ר אברהם ובו תמצית הפסקים המובאים במגן אברהם ובט"ז, והוא התקבל ונפוץ בקהילות ישראל. אולם, בשל דלותו של המחבר, הספר הודפס בקיצור נמרץ, ולכן חיבר ר' יהודה מטיקטין את חיבורו שהוא כעין הרחבה ל'באר היטב' הקדום (שכיום איננו מצוי בידינו, יתכן שמפאת חיבורו של ר' יהודה). כמו כן, הוסיף ר' יהודה פסקים מספרי השו"ת וחיבורים נוספים.

במהלך הדורות, חדרו לתוך הספר הערותיהם של גדולים שונים שהעירו עליו, אולם במהדורות החדשות והמתוקנות של השו"ע תוקן הדבר.

לאור מרכזיותו של פירוש זה, בחר החפץ חיים להדפיסו לצד המשנה ברורה, יחד עם שערי תשובה (שמצטטו כמעט בכל הערה).