באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
(שימוש בתבנית מקור)
שורה 1: שורה 1:
#הפניה[[רבי יששכר בער איילנבורג]]
{{בעבודה}}
'''באר שבע''' היא עיר גדוללה בנגב הנחשבת כיום ל"בירת הנגב". בתנ"ך מוזכרת כעיר מגוריהם של האבות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], ומאוחר יותר כעיר ב[[נחלת שבט יהודה]].
 
==באר שבע בתנ"ך==
===ימי אברהם===
הראשון שמוזכר כי התיישב בבאר שבע היה [[אברהם אבינו]], שאף העניק למקום את שמו. אברהם כרב באר בארץ פלשתים, ולאחר שעבדי [[אבימלך מלך גרר]] גזלו את הבאר מידו, הציב שבע כבשות צאן לעדות כי חפר את הבאר וכרת ברית שלום עם אבימלך ופיכל שר צבאו. מאז, נקרא שם המקום באר שבא "כי שם נשבעו שניהם". מאז, ישב אברהם בבאר שבע. על מגוריו בבאר שבע נאמר: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם" {{מקור|בראשית כא|כן}}.  המדרש מבאר מהו אותו אשל:
 
{{ציטוטון|רַבִּי יְהוּדָה אָמַר: אֵשֶׁל- פַּרְדֵּס, שְׁאַל: מַה תִּשְׁאַל? תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: אֵשֶׁל- פֻּנְדָּק, שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל? עִגּוּלָא, קֹּפָּר, חֲמַר, בֵּעִין. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: אֵשֶׁל- סַנְהֶדְרִין... אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, וּמִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין אָמַר לוֹן בְּרִיכוּ, וְהֵן אָמְרִין מַה נֵימוֹר, וַאֲמַר לְהוֹן, בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם|בראשית רבה נד ו}}. במקום אחר ({{מקור|בראשית רבה צד ד}}; {{מקור|שיר השירים רבה א|כן}} מתואר שאברהם נטע ארזים בבאר שבע, ואותם קצץ יעקב והצניע במצרים, ומהם השתמשו לבניית ה[[משכן]].
 
לבאר שבע חזר אברהם לאחר [[עקידת יצחק]] {{מקור|בראשית כב יט|כן}}, ומשם בא לספוד ל[[שרה]] {{מקור|רש"י בראשית כד ב|כן}}.
 
===ימי יצחק===
כאמור, [[יצחק אבינו]] ישב עם אביו בבאר שבע לאחר עקידתו. בהמשך חייו, עם בוא הרעב, רצה יצחק לרדת למצרים, אך בהוראת ה' נשאר בארץ כנען, והתיישב בגרר. לאחר שהתעשר בגרר, התבקש על ידי אבימלך מלך פלשתים לעזוב את ארץ פלשתים, והוא חזר להתגורר בבאר שבע {{מקור|בראשית כו כג|כן}}. בבאר שבע זכה יצחק להתגלות ה' שבה מובטח על ריבוי זרעו, ולאחר מכן יצחק בנה מזבח בבאר שבע. עבדיו חפרו בבאר שבע באר ומצאו בה מים, ויצחק קרא את שמה "שבעה", ושוב מתואר בפסוקים "על כן קרא שם העיר באר שבע עד היום הזה". במדרש {{מקור|בראשית רבה סד ח|כן}} מבואר כי יצחק חפר ארבע או חמש בארות (ארבע כנגד ארבעת הדגלים במדבר וחמש כנגד חמשה חומשי תורה).
 
מני אז, ישב יצחק בבאר שבע.
 
===ימי יעקב===
[[יעקב אבינו]] ישב בבאר שבע עם הוריו יצחק ו[[רבקה]] (ומסתבר שנולד בה), וכפי הנראה שם "גנב" את הברכות מ[[עשו]] אחיו. לאחר מעשה זה, כתוב במפורש כי בעת בריחתו לחרן יצא מבאר שבע {{מקור|בראשית כח י|כן}}. על פי חז"ל, הסולם שראה יעקב בחלומו היה מונח בבאר שבע וראשו בבית אל, כך שאמצעו היה מעל ירושלים {{מקור|בראשית רבה סט ו|כן}}. לאחר שיבתו לארץ, נדד יעקב במקומות שונים בארץ כנען, והתגורר ב[[חברון]], אך בדרכו למצרים עבר ב[[באר שבע]], שם זבח זבחים לה', וזכה להתגלות בה ה' ברכו לפני ירידתו מצרימה. למעשה, באר שבע היוותה את תחנתו האחרונה של יעקב בדרכו מצרימה.
 
===מההתנחלות עד החורבן===
ב[[ספר יהושע]], מוזכרת באר שבע כעיר שנפלה בגורל ל[[נחלת שבט יהודה]] {{מקור|יהושע טו כח|כן}} אך נפלה לגורל ל[[נחלת שבט שמעון]] בתוך נחלת יהודה {{מקור|יהושע יט ב|כן}}. החל מכאן, הוזכרה באר שבע בביטוי "מדן ועד באר שבע" כקצה הדרומי של ארץ ישראל.
 
בבאר שבע כיהנו כ[[דיין|שופטים]] אביה ויואל, בניו של [[שמואל הנביא]] {{מקור|שמואל א ג כ|כן}}.
 
[[אליהו הנביא]] ברח מפני [[איזבל]] לבאר שבע, משם המשיך לכיוון הר חורב, ובדרכו ארע לו נס עוגת הרצפים {{מקור|מלכים א יט ג|כן}}.
 
באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של [[אחזיה בן יהורם]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] ואמו של בנו המלך [[יהואש בן אחזיה|יהואש]] {{מקור|מלכים ב יב ב|כן}}.

גרסה מ־18:40, 13 באפריל 2015

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


באר שבע היא עיר גדוללה בנגב הנחשבת כיום ל"בירת הנגב". בתנ"ך מוזכרת כעיר מגוריהם של האבות אברהם, יצחק ויעקב, ומאוחר יותר כעיר בנחלת שבט יהודה.

באר שבע בתנ"ך

ימי אברהם

הראשון שמוזכר כי התיישב בבאר שבע היה אברהם אבינו, שאף העניק למקום את שמו. אברהם כרב באר בארץ פלשתים, ולאחר שעבדי אבימלך מלך גרר גזלו את הבאר מידו, הציב שבע כבשות צאן לעדות כי חפר את הבאר וכרת ברית שלום עם אבימלך ופיכל שר צבאו. מאז, נקרא שם המקום באר שבא "כי שם נשבעו שניהם". מאז, ישב אברהם בבאר שבע. על מגוריו בבאר שבע נאמר: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם" (בראשית כא). המדרש מבאר מהו אותו אשל:

"רַבִּי יְהוּדָה אָמַר: אֵשֶׁל- פַּרְדֵּס, שְׁאַל: מַה תִּשְׁאַל? תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: אֵשֶׁל- פֻּנְדָּק, שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל? עִגּוּלָא, קֹּפָּר, חֲמַר, בֵּעִין. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: אֵשֶׁל- סַנְהֶדְרִין... אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, וּמִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין אָמַר לוֹן בְּרִיכוּ, וְהֵן אָמְרִין מַה נֵימוֹר, וַאֲמַר לְהוֹן, בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית רבה נד ו). במקום אחר (בראשית רבה צד ד; (שיר השירים רבה א) מתואר שאברהם נטע ארזים בבאר שבע, ואותם קצץ יעקב והצניע במצרים, ומהם השתמשו לבניית המשכן.

לבאר שבע חזר אברהם לאחר עקידת יצחק (בראשית כב יט), ומשם בא לספוד לשרה (רש"י בראשית כד ב).

ימי יצחק

כאמור, יצחק אבינו ישב עם אביו בבאר שבע לאחר עקידתו. בהמשך חייו, עם בוא הרעב, רצה יצחק לרדת למצרים, אך בהוראת ה' נשאר בארץ כנען, והתיישב בגרר. לאחר שהתעשר בגרר, התבקש על ידי אבימלך מלך פלשתים לעזוב את ארץ פלשתים, והוא חזר להתגורר בבאר שבע (בראשית כו כג). בבאר שבע זכה יצחק להתגלות ה' שבה מובטח על ריבוי זרעו, ולאחר מכן יצחק בנה מזבח בבאר שבע. עבדיו חפרו בבאר שבע באר ומצאו בה מים, ויצחק קרא את שמה "שבעה", ושוב מתואר בפסוקים "על כן קרא שם העיר באר שבע עד היום הזה". במדרש (בראשית רבה סד ח) מבואר כי יצחק חפר ארבע או חמש בארות (ארבע כנגד ארבעת הדגלים במדבר וחמש כנגד חמשה חומשי תורה).

מני אז, ישב יצחק בבאר שבע.

ימי יעקב

יעקב אבינו ישב בבאר שבע עם הוריו יצחק ורבקה (ומסתבר שנולד בה), וכפי הנראה שם "גנב" את הברכות מעשו אחיו. לאחר מעשה זה, כתוב במפורש כי בעת בריחתו לחרן יצא מבאר שבע (בראשית כח י). על פי חז"ל, הסולם שראה יעקב בחלומו היה מונח בבאר שבע וראשו בבית אל, כך שאמצעו היה מעל ירושלים (בראשית רבה סט ו). לאחר שיבתו לארץ, נדד יעקב במקומות שונים בארץ כנען, והתגורר בחברון, אך בדרכו למצרים עבר בבאר שבע, שם זבח זבחים לה', וזכה להתגלות בה ה' ברכו לפני ירידתו מצרימה. למעשה, באר שבע היוותה את תחנתו האחרונה של יעקב בדרכו מצרימה.

מההתנחלות עד החורבן

בספר יהושע, מוזכרת באר שבע כעיר שנפלה בגורל לנחלת שבט יהודה (יהושע טו כח) אך נפלה לגורל לנחלת שבט שמעון בתוך נחלת יהודה (יהושע יט ב). החל מכאן, הוזכרה באר שבע בביטוי "מדן ועד באר שבע" כקצה הדרומי של ארץ ישראל.

בבאר שבע כיהנו כשופטים אביה ויואל, בניו של שמואל הנביא (שמואל א ג כ).

אליהו הנביא ברח מפני איזבל לבאר שבע, משם המשיך לכיוון הר חורב, ובדרכו ארע לו נס עוגת הרצפים (מלכים א יט ג).

באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של אחזיה בן יהורם מלך יהודה ואמו של בנו המלך יהואש (מלכים ב יב ב).