באר שבע

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 18:55, 13 באפריל 2015 (IDT)

ערך זה עוסק בעיר בנגב, בנחלת שבט יהודה. אם התכוונתם לפירוש על התלמוד ושו"ת, עיינו בערך רבי ישכר בער איילנבורג.

באר שבע היא עיר גדוללה בנגב הנחשבת כיום ל"בירת הנגב". בתנ"ך מוזכרת כעיר מגוריהם של האבות אברהם, יצחק ויעקב, ומאוחר יותר כעיר בנחלת שבט יהודה.

באר שבע בתנ"ך

ימי אברהם

הראשון שמוזכר כי התיישב בבאר שבע היה אברהם אבינו, שאף העניק למקום את שמו. אברהם כרב באר בארץ פלשתים, ולאחר שעבדי אבימלך מלך גרר גזלו את הבאר מידו, הציב שבע כבשות צאן לעדות כי חפר את הבאר וכרת ברית שלום עם אבימלך ופיכל שר צבאו. מאז, נקרא שם המקום באר שבא "כי שם נשבעו שניהם". מאז, ישב אברהם בבאר שבע. על מגוריו בבאר שבע נאמר: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם" (בראשית כא). המדרש מבאר מהו אותו אשל:

"רַבִּי יְהוּדָה אָמַר: אֵשֶׁל- פַּרְדֵּס, שְׁאַל: מַה תִּשְׁאַל? תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: אֵשֶׁל- פֻּנְדָּק, שְׁאַל מַה תִּשְׁאַל? עִגּוּלָא, קֹּפָּר, חֲמַר, בֵּעִין. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: אֵשֶׁל- סַנְהֶדְרִין... אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, וּמִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין אָמַר לוֹן בְּרִיכוּ, וְהֵן אָמְרִין מַה נֵימוֹר, וַאֲמַר לְהוֹן, בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית רבה נד ו). במקום אחר (בראשית רבה צד ד; (שיר השירים רבה א) מתואר שאברהם נטע ארזים בבאר שבע, ואותם קצץ יעקב והצניע במצרים, ומהם השתמשו לבניית המשכן.

לבאר שבע חזר אברהם לאחר עקידת יצחק (בראשית כב יט), ומשם בא לספוד לשרה (רש"י בראשית כד ב).

ימי יצחק

כאמור, יצחק אבינו ישב עם אביו בבאר שבע לאחר עקידתו. בהמשך חייו, עם בוא הרעב, רצה יצחק לרדת למצרים, אך בהוראת ה' נשאר בארץ כנען, והתיישב בגרר. לאחר שהתעשר בגרר, התבקש על ידי אבימלך מלך פלשתים לעזוב את ארץ פלשתים, והוא חזר להתגורר בבאר שבע (בראשית כו כג). בבאר שבע זכה יצחק להתגלות ה' שבה מובטח על ריבוי זרעו, ולאחר מכן יצחק בנה מזבח בבאר שבע. עבדיו חפרו בבאר שבע באר ומצאו בה מים, ויצחק קרא את שמה "שבעה", ושוב מתואר בפסוקים "על כן קרא שם העיר באר שבע עד היום הזה". במדרש (בראשית רבה סד ח) מבואר כי יצחק חפר ארבע או חמש בארות (ארבע כנגד ארבעת הדגלים במדבר וחמש כנגד חמשה חומשי תורה).

מני אז, ישב יצחק בבאר שבע.

ימי יעקב

יעקב אבינו ישב בבאר שבע עם הוריו יצחק ורבקה (ומסתבר שנולד בה), וכפי הנראה שם "גנב" את הברכות מעשו אחיו. לאחר מעשה זה, כתוב במפורש כי בעת בריחתו לחרן יצא מבאר שבע (בראשית כח י). על פי חז"ל, הסולם שראה יעקב בחלומו היה מונח בבאר שבע וראשו בבית אל, כך שאמצעו היה מעל ירושלים (בראשית רבה סט ו). לאחר שיבתו לארץ, נדד יעקב במקומות שונים בארץ כנען, והתגורר בחברון, אך בדרכו למצרים עבר בבאר שבע, שם זבח זבחים לה', וזכה להתגלות בה ה' ברכו לפני ירידתו מצרימה. למעשה, באר שבע היוותה את תחנתו האחרונה של יעקב בדרכו מצרימה.

מההתנחלות עד החורבן

בספר יהושע, מוזכרת באר שבע כעיר שנפלה בגורל לנחלת שבט יהודה (יהושע טו כח) אך נפלה לגורל לנחלת שבט שמעון בתוך נחלת יהודה (יהושע יט ב; דברי הימים א ד כח). החל מכאן, הוזכרה באר שבע בביטוי "מדן ועד באר שבע" כקצה הדרומי של ארץ ישראל.

בבאר שבע כיהנו כשופטים אביה ויואל, בניו של שמואל הנביא (שמואל א ג כ).

אליהו הנביא ברח מפני איזבל לבאר שבע, משם המשיך לכיוון הר חורב, ובדרכו ארע לו נס עוגת הרצפים (מלכים א יט ג).

באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של אחזיה בן יהורם מלך יהודה ואמו של בנו המלך יהואש (מלכים ב יב ב).

כפי הנראה, באר שבע נחרבה עם שאר ערי יהודה על ידי סנחריב.

בימי בית שני

באר שבע יושבה מחדש על ידי עולי בבל בימי נחמיה (נחמיה יא כז).