בידוד חולים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 8: שורה 8:
*ע"פ גמרא בכתובות עז ב: "אמר [[רבי יוסי]], שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: עשרים וארבעה מוכי שחין הן, וכולן אמרו חכמים תשמיש קשה להן, '''ובעלי ראתן (שרץ יש לו במוחו. רש"י) קשה מכולן:''' מאי סימניה? דלפן עיניה, (עניו דולפות) ודייבי נחיריה, (נחיריו זבים) ואיתי ליה רירא מפומיה, (ויוצא לו ריר מהפה) ורמו דידבי עילויה. (זבובין כרוכין אחריו. רש"י)
*ע"פ גמרא בכתובות עז ב: "אמר [[רבי יוסי]], שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: עשרים וארבעה מוכי שחין הן, וכולן אמרו חכמים תשמיש קשה להן, '''ובעלי ראתן (שרץ יש לו במוחו. רש"י) קשה מכולן:''' מאי סימניה? דלפן עיניה, (עניו דולפות) ודייבי נחיריה, (נחיריו זבים) ואיתי ליה רירא מפומיה, (ויוצא לו ריר מהפה) ורמו דידבי עילויה. (זבובין כרוכין אחריו. רש"י)


מכריז [[רבי יוחנן‎]: הזהרו מזבובי של בעלי ראתן. (זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר. רש"י) '''רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה'''. (במקום שתנשב רוח אחת על שניהם. רש"י) '''רבי אלעזר לא עייל באהליה'''. (לא נכנס לאוהל ששכב שם) רבי אמי ורבי אסי '''לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה'''. (לא אכלו מביצים שבאותו רחוב).
מכריז [[רבי יוחנן‎]]: הזהרו מזבובי של בעלי ראתן. (זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר. רש"י) '''רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה'''. (במקום שתנשב רוח אחת על שניהם. רש"י) '''רבי אלעזר לא עייל באהליה'''. (לא נכנס לאוהל ששכב שם) רבי אמי ורבי אסי '''לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה'''. (לא אכלו מביצים שבאותו רחוב).


'''אפשרות שלישית:'''
'''אפשרות שלישית:'''

גרסה אחרונה מ־06:53, 3 במאי 2012

תזאורוס לוגי[עריכה]

אפשרות אחת:

  • הוצאת המצורע מחוץ למחנה כמו שכתוב בפסוק בדד ישב מחוץ למחנה. (ויקרא פרק י"ג פסוק מ"ו).

אפשרות שניה:

  • ע"פ גמרא בכתובות עז ב: "אמר רבי יוסי, שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: עשרים וארבעה מוכי שחין הן, וכולן אמרו חכמים תשמיש קשה להן, ובעלי ראתן (שרץ יש לו במוחו. רש"י) קשה מכולן: מאי סימניה? דלפן עיניה, (עניו דולפות) ודייבי נחיריה, (נחיריו זבים) ואיתי ליה רירא מפומיה, (ויוצא לו ריר מהפה) ורמו דידבי עילויה. (זבובין כרוכין אחריו. רש"י)

מכריז רבי יוחנן‎: הזהרו מזבובי של בעלי ראתן. (זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר. רש"י) רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה. (במקום שתנשב רוח אחת על שניהם. רש"י) רבי אלעזר לא עייל באהליה. (לא נכנס לאוהל ששכב שם) רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה. (לא אכלו מביצים שבאותו רחוב).

אפשרות שלישית:

  • ע"פ ויקרא רבה פרשה טז: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, ר"י אומר אסור לילך במזרחו של מצורע ארבע אמות, ור"ש אמר אפי' מאה אמה, ולא פליגי מאן דאמר ד' אמות בשעה שאין הרוח יוצא ומאן דאמר ק' אמה בשעה שהרוח יוצא. רבי מאיר לא אכיל ביעי מן מבואה דמצורע. ר' אמי ור' אסי לא הוו עיילי למבואות של מצורע. ר"ל כד הוה חמי חד מנהון במדינתא, (כשראה מצורע נכנס לעיר) מרגם להון באבניא (רגם אותם באבנים), אמר לו, פוק לאתרך לא תזהום ברייתא. (צא למקומך ולא תזהם את הבריות).