Difference between revisions of "ביעתא בכותחא"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Line 1: Line 1:
 
ביצה בתבשיל [[חלבי]], שהיא מותרת באכילה. "ביעתא בכותחא" משמש כמשל לדבר פשוט ומובן מאליו, כשם שברור ומובן מאליו שביצה אינה מאכל [[בשרי]] ומותר לאוכלה יחד עם חלב.
 
ביצה בתבשיל [[חלבי]], שהיא מותרת באכילה. "ביעתא בכותחא" משמש כמשל לדבר פשוט ומובן מאליו, כשם שברור ומובן מאליו שביצה אינה מאכל [[בשרי]] ומותר לאוכלה יחד עם חלב.
 +
 +
== מורה הלכה בפני רבו ==
  
 
ה[[גמרא]] מספרת על רב חסדא שלא הורה אפילו בשאלה של "ביעתא בכותחא" בכל ימי רבו - רב הונא ({{מקור|בבלי:עירובין סב ב$בבלי עירובין סב, ב}}). אביי מסביר שהסיבה שאמרו שלא יורה במקום רבו אפילו ב"ביעתא בכותחא" היא לא מפני שזה נראה כהפקרות אלא מפני שאין סייעתא דשמיה (כך אמר לאחר מעשה שקרה לו שהורה טעות לפני רב יוסף למרות שלמד את הדבר) ({{מקור|בבלי:עירובין ס ב$בבלי עירובין ס, ב}}).
 
ה[[גמרא]] מספרת על רב חסדא שלא הורה אפילו בשאלה של "ביעתא בכותחא" בכל ימי רבו - רב הונא ({{מקור|בבלי:עירובין סב ב$בבלי עירובין סב, ב}}). אביי מסביר שהסיבה שאמרו שלא יורה במקום רבו אפילו ב"ביעתא בכותחא" היא לא מפני שזה נראה כהפקרות אלא מפני שאין סייעתא דשמיה (כך אמר לאחר מעשה שקרה לו שהורה טעות לפני רב יוסף למרות שלמד את הדבר) ({{מקור|בבלי:עירובין ס ב$בבלי עירובין ס, ב}}).
  
תוספות בעירובין מסבירים שאין לפרש שהשאלה בביעתא בכותחא היא כפשוטו - כי זה לא שאלה בכלל, אלא הכוונה שביצה בעוף שנשחט אינה בשרית כמו שהדין בביצה שנמצאה בנבילת עוף - שהקלו בזה מפני שעוף גופו בחלב הוא רק איסור דרבנן ואילו איסור [[נבילה]] הוא איסור דאורייתא ({{מקור|ראשונים:תוספות עירובין סב ב$תוספות עירובין סב, ב}}).
+
== ביאור המושג לפי תוספות ==
 +
 
 +
 
 +
[[תוספות]] בעירובין מסבירים שאין לפרש שהשאלה בביעתא בכותחא היא כפשוטו - כי זה לא שאלה בכלל, אלא הכוונה שביצה בעוף שנשחט אינה בשרית כמו שהדין בביצה שנמצאה בנבילת עוף - שהקלו בזה מפני שעוף גופו בחלב הוא רק איסור דרבנן ואילו איסור [[נבילה]] הוא איסור דאורייתא ({{מקור|ראשונים:תוספות עירובין סב ב$תוספות עירובין סב, ב}}).
 +
 
 +
 
 +
== הערך הבריאותי ==
  
 
אביי מוסרת בשם אומנתו ("אמרה לי אם") שחלק מגדל הילד כשגדל מעט היא להאכילו ב"ביעתא דכותחא" ({{מקור|בבלי:יומא עח ב$בבלי יומא עח, ב}}).
 
אביי מוסרת בשם אומנתו ("אמרה לי אם") שחלק מגדל הילד כשגדל מעט היא להאכילו ב"ביעתא דכותחא" ({{מקור|בבלי:יומא עח ב$בבלי יומא עח, ב}}).
  
  
 
+
[[קטגוריה: כשרות]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Revision as of 00:37, 5 June 2009

ביצה בתבשיל חלבי, שהיא מותרת באכילה. "ביעתא בכותחא" משמש כמשל לדבר פשוט ומובן מאליו, כשם שברור ומובן מאליו שביצה אינה מאכל בשרי ומותר לאוכלה יחד עם חלב.

מורה הלכה בפני רבו

הגמרא מספרת על רב חסדא שלא הורה אפילו בשאלה של "ביעתא בכותחא" בכל ימי רבו - רב הונא (בבלי עירובין סב, ב). אביי מסביר שהסיבה שאמרו שלא יורה במקום רבו אפילו ב"ביעתא בכותחא" היא לא מפני שזה נראה כהפקרות אלא מפני שאין סייעתא דשמיה (כך אמר לאחר מעשה שקרה לו שהורה טעות לפני רב יוסף למרות שלמד את הדבר) (בבלי עירובין ס, ב).

ביאור המושג לפי תוספות

תוספות בעירובין מסבירים שאין לפרש שהשאלה בביעתא בכותחא היא כפשוטו - כי זה לא שאלה בכלל, אלא הכוונה שביצה בעוף שנשחט אינה בשרית כמו שהדין בביצה שנמצאה בנבילת עוף - שהקלו בזה מפני שעוף גופו בחלב הוא רק איסור דרבנן ואילו איסור נבילה הוא איסור דאורייתא (תוספות עירובין סב, ב).


הערך הבריאותי

אביי מוסרת בשם אומנתו ("אמרה לי אם") שחלק מגדל הילד כשגדל מעט היא להאכילו ב"ביעתא דכותחא" (בבלי יומא עח, ב).