בית הכנסת הרמב"ן

בית הכנסת הרמב"ן נמצא ברובע היהודי של העיר העתיקה . הוא נחשב לבית הכנסת העתיק בתחום "ירושלים שבין החומות". בבית הכנסת אולם מרכזי, עזרת נשים ושלוש חדרי תפילה קטנים, המשמשים "שטיבל". בית הכנסת שוקם לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שחרור העיר העתיקה.

הרמב"ן מזכיר אותו באגרות ששלח. וכך הוא כתב:" ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה". לונץ כתב בסוף המאה ה-19 כך :"בבית הכנסת שיסד הרמב"ן התפללו יושבי ירושלים : ספרדים ואשכנזים יחד עד שנת שמ"ו, עד שגורשו" על-ידי המופתי, ראש המוסלמים לאחר שנבנה בקרבתו מסגד... ועד היום רואים בו את העמודים והכיפה שהרמב"ן מזכיר במכתבו.^[1]

יסודו של בית הכנסת

לפי מאמרו של יעקב אדלשטיין "בנין זה שאותו בחר הרמב"ן לבית הכנסת, הוקם מלכתחילה בידי יהודים, בתורת בית כנסת, בתקופת הגאונים. אלא שמחמת המלחמות נחרב ומקומו נטשטש. משבא הרמב"ן לירושלים וחיפש אחר מקום לבית כנסת בתוך החורבות, בחר בחורבה זו, משום השערתו שכאן היה בית כנסת, וקידש מחדש את החורבות והפכם שוב לבית כנסת. נטל עמודים עתיקים שהיו מוטלים על האדמה, והציבם מחדש, ויש סבורים שעמודים אלה נותרו מן התקופה שבה עמד הגשר שהוביל מן העיר העליונה אל המקדש, ומדרגותיו נסתיימו במקום זה בו עמד בית הכנסת. כיוון שכך התחזק הרמב"ן להקים במקום זה את בית הכנסת, מה עוד שממנו משקיפים למקום המקדש." ^[2] בית הכנסת שיסד, עמד סמוך לביתם של שני האחים הצבעים, שני היהודים היחידים שמצא בירושלים.

תאורי המבקרים

רבי עובדיה מברטנורה , כותב באגרתו לאביו בשנת רמ"ח (1488) על בית הכנסת של הרמב"ן: "וירושלים רובה חרבה ושוממה... ובית הכנסת של ירושלים, אין בה ספרי תורה אלא מעט, תחת אשר היו בה... ובית הכנסת של ירושלים הוא בנוי על גבי עמודים וארוך וצר ואפל, ואין נוגה לו, כי אם מן הפתח, ובתוכו בור של מים".

רבי משה באסולה, כתב לאחר שלושים שנה, כאשרצ התורכים שלטו כבר בירושלים. בית הכנסת של הרמב"ן. הוא עדיין בית הכנסת היחיד בעירהןא מתרשם מצורתו המאורכת, מחללו האפל ומהעמודים הערוכים בו בטור אחד למלוא ארכו. וכך כתב: "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה (נוסח אחר: בתווך). אורכו ס"ג פידי (כלומר 63 רגל) ורוחבו כ"ח, ולפנים ההיכל חדר עם ספרי תורה סביב הם יותר מששים. הם מתפללים למזרח והוא נגד בית המקדש, ואין לבית הכנסת אורה אלא מן הפתח שהוא במערב, וחלון קטן עליו, וגם ביום משתמשים לאור הנרות שמדליקים סביב".

חדרי השטיבל ועמודי בית הכנסת

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

  הצפון-מערבי

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

  הדרום-מערבי

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

  שני עמודים - האחד מול ארון הקודש והשני משמש את שליח הציבור

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

  "עזרת הנשים" - בו אחד מהעמודים העתיקים - משמש בימי החול שטיבל

ר' משה באסולה כתב : "בית כנסת אחד בלבד יש בירושלים ויפה הוא, עם ארבעה עמודים בתוכה "

שיקום בית הכנסת

יעקב אדלשטיין במאמרו על תולדות בית כנסת הרמב"ן ^[3] כתב:

"בשנת תשכ"ז, לאחר תשע עשרה שנות ניתוק, ובמלאת שבע מאות שנה לעלייתו של הרמב"ן. חזרנו ושחררנו את הרובע היהודי בעיר העתיקה והוא כלו חורבות ועיי מפולת. ובו, אף בית הכנסת של הרמב"ן, הרוס ומעוות, כמעט ללא אפשרות של זיהוי. אך עמודיו כאילו חיכו במשך כל השנים ליום בוא יבואו מחדש בניו-בוניו.

הלכנו בעקבות הרמב"ן לחפש אחר העמודים של בית מדרשו, סמוך לחורבת רבי יהודה החסיד, שעמדה חרבה וקירותיה הערומים זועקים באבלם.

פתחנו פתח צר סמוך לחצר "החורבה" שהוביל לפרוזדור ארוך, מצאנו את עצמנו בחצר קטנה ובה מדרגות שעולות לקומה השניה. המבנה שימש למגורי עוני של משפחות שחיו בצפיפות רבה, חדרים ומחיצות הוקמו מעליו ובתוכו, וכל חדר שימש למשפחה. בתי שימוש הוצמדו לכל קיר וריח רע הכה באפינו. בתוך ערבוביית הקירות והמחיצות, נתגלה רק עמוד שיש אחד. יתר שלושת העמודים כאילו נעלמו. היו אלה הימים הראשונים שלאחר השחרור.

לאחר מכן החלו במלאכת החשיפה, סולקו בזהירות הקירות והמחיצות, והנה נתגלה עמוד שיש שני, מוצק, ניצב על מכונו, תומך את התקרה המקומרת. פונה המקום והוכשר מחדש לתפילה. מעל פתח הכניסה נתלה שלט: בית הכנסת של הרמב"ן. אך חסרו עדיין שני העמודים הנוספים שעליהם כתב רבי משה באסולה.

משחודשה עבודת החשיפה, לאחר שנמצאה פרצה בצדו האחורי של הבית והוצאו שפכי האדמה שהצטברו בו, נחשפו שני עמודי שיש נוספים, העמוד השלישי והעמוד הרביעי. נתגלתה תבניתו של בית הכנסת העתיק במלואה.

התחילה מלאכת שיקומו של בית הכנסת העתיק אשר יסד הרמב"ן. נתגלה מלוא החלל של בית הכנסת בכל מידותיו, לאורך ולרוחב ולגובה."

הערות שוליים