בית הפרס

שדה שיש בה ספק טומאת מת, שהיא אב הטומאה מדברי סופרים. לדוגמא: שדה שנחרש בה קבר, הרי זו "בית הפרס", ועפרה מטמא במגע ובמשא, לפי שחוששים שמא גררה עמה המחרשה עצם כשעורה מעצמות המת; ונקראת "בית הפרס" על שם התפשטות הטומאה על כל השדה, מלשון פורס מפה, וכן "ויפרוש את האוהל" שמות מ, יט תרגומו: ופרס ית פרסא. ויש מפרשים: על שם שנפרסו נשברו העצמות, והוא מלשון הכתוב ישעיה נח, ז: "הלא פרוס לרעב לחמך", שעל ידי החרישה נשברו ונתפזרו עצמות מהקבר.