בית כנסת

From ויקישיבה
Revision as of 18:06, 22 July 2008 by קובץ יסודות וחקירות השלם (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

הגדרה

בית שמיוחד לתפילה {{{1}}}.

מקור וטעם

דיני בית כנסת הם שלושה:

א) מצוות בניית בית כנסת.

ב) איסור סתירת בית כנסת.

ג) קדושת בית כנסת.

במקורו של כל אחד מהם נחלקו המפרשים האם הוא דאורייתא או דרבנן, וכן יש דעות נוספות, כדלקמן:

במקור למצוות בניית בית כנסת נחלקו הפוסקים לשלוש דעות {{{1}}}:

א) דאורייתא, והיא מצוות עשה, שנאמר "ועשו לי מקדש" {{{1}}}, עוד הזכיר שם השדי חמד את הפסוק "ואהי להם למקדש מעט", ודרשו שהוא בית כנסת.

ב) דרבנן, והפסוקים הם אסמכתא {{{1}}}.

ג) אין שום מצווה לבנות בית כנסת, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, ואפילו אם אין בעיר בית כנסת. ומה שכופין בני העיר זה את זה לבנות בית כנסת אינו מדין כפייה על המצוות (כמו שכופין אותו ליטול לולב) אלא מדין צורכי העיר (כמו שכופין אותו לבנות בית שער לחצר) {{{1}}}.

{{{1}}}[1]{{{1}}}.

במקור לאיסור סתירת בית כנסת נחלקו הראשונים והאחרונים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{{1}}} {{{1}}}.

במקור לקדושת בית כנסת נחלקו הפוסקים האם היא מדאורייתא או מדרבנן. ולדעות שהיא מדאורייתא יש בזה שלושה פסוקים: "והשימותי את מקדשכם" - לרבות בית כנסת, "ויראת מאלקיך" - גם על בית כנסת, "ומקדשי תיראו" {{{1}}}.

ביכנ"ס אחר

כאשר יש בית כנסת אחר בעיר, דנו האחרונים האם דיני בית הכנסת הנוסף נעשים קלים יותר:

במקור למצוות בניית בית כנסת כאשר כבר יש בית כנסת בעיר - הסתפק השדי חמד {{{1}}} האם עדיין יש מצווה לבנות בית כנסת מדאורייתא, או רק מדרבנן, או שאין בזה שום מצווה.

באיסור סתירת בית כנסת נחלקו הפוסקים האם מותר לסתור אחד מבתי הכנסת {{{1}}}, או שעדיין אסור {{{1}}}.

פרטי הדין

בגדר קדושת בית הכנסת נחלקו הראשונים האם היא כתשמישי מצווה, דהיינו כלולב וסוכה, וא"כ כשמוכרים את בית הכנסת או כשעוברים לבית כנסת אחר פוקעת קדושתו, ככל תשמישי מצווה לאחר זמנם {{{1}}}, או שהוא כתשמישי קדושה, דהיינו כספר תורה ותפילין, וא"כ קדושתו לא פוקעת {{{1}}}.


הערות שוליים

  1. כדלקמן ד"ה במקור לקדושת בית כנסת.