בית שמאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
'''בית שמאי''' הוא כינוי לתלמידיו של [[שמאי הזקן]] החולקים תמיד עם [[בית הלל]].
#הפניה [[מילון הראי"ה:דין]]
 
בית שמאי פוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח.
 
;פוסקים ע"פ עיקר הדין {{מקור|ממידת הגבורה - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}}
 
* מחמירים ברוב המחלוקות - מסתכלים גם על חששות שיקרו בעתיד {{מקור|בבלי יומא פ א}}.
* שמאי דחה את אלו שרצו להתגייר נגד הדין {{מקור|בבלי שבת לא א}}.
* אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר {{מקור|משנה אבות דרבי נתן ב ט}}.
* התורה אמרה "מדבר שקר תרחק" - אסור לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה. הולכים ע"פ עומק הדין {{מקור|כתובות יז.}}.
* ואל יהיה קפדן כשמאי - הולך ע"פ עיקר הדין {{מקור|בבלי שבת ל ב}} .
;פוסקים ע"פ מה שהיה יכול לקרות {{מקור|"בכח"}}  {{מקור|ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא ב, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}}
* בנרות חנוכה פוחת והולך כנגד הימים הנכנסים, כי הולכים ע"פ הימים שעדיין אינם במציאות אלא רק בכח {{מקור|בבלי שבת כא ב}} {{מקור|ומהר"ל חידושי אגדות שם}}.
* ראש השנה לאילנות בא' בשבט, {{מקור|משנה ראש השנה א א}} שכבר אז הפרי קיים בכח  {{מקור|שביבי אורות לטו בשבט א}}.
* חושב לשלוח יד בפיקדון חייב, שחייב על הבכח - על המחשבה כמעשה {{מקור|בבלי בבא מציעא מג א}}.
* שטר העומד לגבות כגבוי דמי, שבכח יכול לגבות {{מקור|בבלי סוטה כה א}}.
* כתב גט לאשתו ונמלך {{מקור|התחרט}}, פסלה מן הכהונה, שבכח היה יכול לתיתו לה {{מקור|בבלי גיטין פא א}}.
* אשתו עימו, רש"י: דמאמר ככנוסה דמיא - דנים ע"פ העתיד, שעתיד לכונסה {{מקור|יבמות כט א}}.
* אסור לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי בכח עשה מלאכה {{מקור|בבלי שבת יז ב}}.
;הרוחניות והאיכות הן העיקר {{מקור|מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20}}
* בית שמאי מחדדי טפי {{מקור|בבלי יבמות יד א}} - בית שמאי סברו שהעיקר היא האיכות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: והללו אומרים הלכה כמותנו {{מקור|בבלי ערובין יג ב}} .
* שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות {{מקור|חגיגה יב.}}.
* קצח {{מקור|ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור|בבלי ברכות מ א}}}} - טהור, וכן למעשרות {{מקור|משנה עוקצין ג ו}}, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה.
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־13:59, 26 באוגוסט 2012