בית שמאי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־04:41, 28 באוקטובר 2011 מאת טישיו (שיחה | תרומות) (מתוך הספר קובץ יסודות וחקירות השלם, באישור לויקישיבה בלבד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית שמאי הוא כינוי לתלמידיו של שמאי הזקן החולקים תמיד עם בית הלל.

בית שמאיפוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח.

פוסקים ע"פ עיקר הדין ממידת הגבורה - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"

  • מחמירים ברוב המחלוקות - מסתכלים גם על חששות שיקרו בעתיד יומא פ..
  • שמאי דחה את אלו שרצו להתגייר נגד הדין שבת לא..
  • אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר אבות דרבי נתן ב-ט.
  • התורה אמרה "מדבר שקר תרחק" - אסור לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה. הולכים ע"פ עומק הדין כתובות יז..
  • ואל יהיה קפדן כשמאי - הולך ע"פ עיקר הדין שבת ל: .

פוסקים ע"פ מה שהיה יכול לקרות "בכח" ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא:, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"

  • בנרות חנוכה פוחת והולך כנגד הימים הנכנסים, כי הולכים ע"פ הימים שעדיין אינם במציאות אלא רק בכח שבת כא:, ומהר"ל חידושי אגדות שם.
  • ראש השנה לאילנות בא' בשבט, שכבר אז הפרי קיים בכח ראש השנה ב., ושביבי אורות לטו בשבט א.
  • חושב לשלוח יד בפיקדון חייב, שחייב על הבכח - על המחשבה כמעשה בבא מציעא מג:.
  • שטר העומד לגבות כגבוי דמי, שבכח יכול לגבות סוטה כה..
  • כתב גט לאשתו ונמלך התחרט, פסלה מן הכהונה, שבכח היה יכול לתיתו לה גיטין פא..
  • אשתו עימו, רש"י: דמאמר ככנוסה דמיא - דנים ע"פ העתיד, שעתיד לכונסה יבמות כט..
  • אסור לעשות מעשה בערב שבת שיגרום למלאכה בשבת, כי בכח עשה מלאכה שבת יז:.

הרוחניות והאיכות הן העיקר מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20

  • בית שמאי מחדדי טפי יבמות יד. - בית שמאי סברו שהעיקר היא האיכות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: והללו אומרים הלכה כמותנו ערובין יג: .
  • שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות חגיגה יב..
  • קצח ריחו קשה וטעמו טוב ברכות מ. - טהור, וכן למעשרות עוקצין ג-ו, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה.