בכור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ויקיפדיה)
 
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה'''בכור''' הוא הנולד ראשון. כל מי שנולד ראשון יש לו מימד של קדושה, חשיבות ועדיפות<br>
הם ראויים '''לכהונה''', מקבלים כפל '''בירושה''', אחיהם מצווים לכבדם.


ה'''בכורה''' ב[[יהדות]] היא בעלת מעמד מיוחד בתחומים רבים ב[[הלכה]] ובמציאות החיים היהודית. מעמד מיוחד של ה[[בכור]] מצוי לא רק בבכורות [[בני אדם|אדם]], אלא גם בבכורות [[בהמה]].
==בכור האדם==
===כהונה - קדושה===
"קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא" {{מקור|שמות יג,ב}}. מלבד עצם היותו בכור, גם בעקבות מכת בכורות:
אולם הלווים מחליפים את הבכורים, ויש מצווה [[פדיון בכור| לפדותן]] {{מקור|במדבר יח,טו}}


===הבכור בתנ"ך===
===כפל בירושה===
מעמדו המועדף והמיוחד של הבכור מודגם בספר [[בראשית]] בסיפור [[מכירת הבכורה]]. [[יעקב אבינו|יעקב]] מציע לאחיו הבכור [[עשו]] לרכוש ממנו את הבכורה במשפחת [[יצחק אבינו|יצחק]] ו[[רבקה אמנו|רבקה]] תמורת נזיד [[עדשים]]:
התורה מצווה לתת את הירושה לבכור, ומדגישה שאף אם יש לאדם שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה, ובכור השנואה הוא הגדול - אז הוא הבכור, ואסור לאב להעביר את הבכורה לבכור אשתו האהובה! {{מקור|דברים כא,יז}}
{{ציטוט|תוכן=וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.|מקור=בראשית, כ"ה, כט-לד}}


המכה האחרונה והחמורה ביותר בין [[עשר מכות מצרים]] הייתה [[מכת בכורות]] - כל בכור במצרים הומת:
===כבוד ע"י אחיו===
{{ציטוט|תוכן=וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.|מקור=[[שמות]], י"א, ה'}}
"כבד את אביך ואת אימך" - לרבות את האח הגדול.
[[שבטי ישראל|בני ישראל]] סימנו את משקופי בתיהם בדם כדי שהמכה תפסח עליהם, ובעקבות כך קרוי החג שנחגג לזכר יציאת מצרים [[פסח]].  


ב[[שמות]] י"ג, ב' נכתב: "קדשׁ-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישׂראל באדם ובבהמה לי הוא.", כלומר הבכור, בין אם אדם או בהמה, אמור להיות מוקדש לאלוהים, אולם ב[[במדבר]] י"ח, ט"ו מופיעה מצוות פדיון הבכור: "כל-פטר רחם לכל-בשׂר אשׁר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה."
==בכור בהמה==
ישנה מצווה להקריב קרבן את בכורות הבהמה הטהורה, ו[[פדיון פטר חמור|לפדות את בכורי החמורים]].
==[[בכורים|בצומח]]==
בפרי הראשון שגדל בעצים ובתבואה נקרא [[בכורים]], וישנה מצווה להעלותו לירושלים ולאכלו שם בקדושה ושמחה.


אחד המקורות הראשונים היוצרים מעמד ייחודי ב[[תנ"ך]] הוא בסיפור [[מכת בכורות]], המכה העשירית שניחתה על המצרים קודם [[יציאת מצרים]]. במקומות רבים ב[[תורה]] מנומק מעמדם של הבכורים בהסתמך על מכה זו - "כִּי לִי, כָּל בְּכוֹר - בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל-בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה:  לִי יִהְיוּ, אֲנִי ה'" ([[במדבר]], ג', י"ג).<br />
==הבכורים בתנ"ך==
דינים רבים הנוגעים בבכורות נידונים ב[[משנה]] וב[[גמרא]] במסכת הנקראת בשם זה - [[מסכת בכורות]].
* [[קין]] היה הבכור, אך הביא קרבן לה' סתם "מפרי האדמה", ואילו אחיו [[הבל]] הביא "מבכורת צאנו ומחלבהן".
לאחר שקין הרג את הבל, נולד ל[[אדם]] ו[[חוה]] בן שלישי - [[שת]], שצאצאיו הם ממשיכי "תולדות אדם", וממנו נולד [[נח]].
* [[ישמעאל]] הוא הבכור של אברהם מהגר שפחת שרה, אך הקבאומר לו במפורש ש"יצחק" שיוולד לו משרה הוא הממשיך העיקרי שלו "יקרא בו זרע".
* [[יעקב]] קנה את הבכורה מ[[עשיו]], ובכל-זאת יצחק ביקש לברך את עשיו לפני מותו, אולם [[רבקה]] ששמעה זאת ציוותה על יעקב לגנוב לו את הברכות. בהמשך יצחק עצמו ברך את יעקב ב"ברכת אברהם". והקב"ה אומר שיעקב הוא הממשיך את אברהם ויצחק.
* [[ראובן]] בכור יעקב, אולם המלוכה ניתנה ל[[יהודה]], הכהונה ל[[לוי]], וכפל הנחלה בשבטים ל[[יוסף]] (בכור האשה האהובה).
*המכה האחרונה מ[[עשר מכות מצרים]] הייתה [[מכת בכורות]].  


על פי התורה, הבכור [[ירושה (משפט עברי)|יורש]] פי שניים מכל אחיו האחרים<ref>[[s:דברים כא יז|דברים כא יז]]</ref>.


ב[[שבועות]] נהגו בני ישראל להביא את ה'''ביכורים''' - הפירות הראשונים שהבשילו על העצים, הדגנים הראשונים שנקצרו, ואת בכורי חיות המשק, כחלק מהעלייה לרגל ל[[ירושלים]]. מכאן נגזר גם שמו הנוסף של החג: חג הביכורים
===מעמדה של הבכורה לפני מתן תורה===
לבכורות נודע מעמד מיוחד ב[[המזרח הקדום|מזרח הקדום]] ובתרבות ישראל, גם לפני מכת בכורות. המעמד המיוחד של בכורות הבהמה מוזכר כבר בסיפור [[קין והבל]], שם נאמר כי הבל הקריב מבכורת צאנו. מעמדו המיוחד של בכור אדם מוזכר בסיפור מכירת הבכורה, בו יעקב קונה את הבכורה מעשיו תמורת [[נזיד]] [[עדשים]].
עם זאת, בסיפורי האבות ב[[ספר בראשית]] ניכרת גם המגמה שלא לתת בלעדיות לאח הבכור וכמעט בכל מקרה מועדף דווקא האח הצעיר על פני האח הבכור. כך ניתן לראות בבחירת [[הבל]], [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] על פני אחיהם וכן במעמד המיוחד של [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] (ולא [[ראובן]]) בתוך משפחת יעקב.
==בכורה==
המונח '''[[הצגת בכורה|בכורה]]''' משמש באותו אופן כדי לציין את הפעם הראשונה שמשהו מתבצע. בדרך כלל משמש המושג כדי לתאר אירוע [[תרבות]] המתרחש בפעם הראשונה - ההקרנה הפומבית הראשונה של סרט [[קולנוע]], ההופעה הפומבית הראשונה של [[מחזה]], [[קונצרט]] או [[בלט]]. לעתים משתמשים במונח '''טרום בכורה''' כדי לציין הופעה או הקרנה שמתרחשת לפני הבכורה, אבל אינה פתוחה לקהל הרחב, או שאינה ההופעה הראשונה ה"רשמית" והמפוארת.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הבית היהודי]]

גרסה אחרונה מ־03:13, 25 בינואר 2021

הבכור הוא הנולד ראשון. כל מי שנולד ראשון יש לו מימד של קדושה, חשיבות ועדיפות

הם ראויים לכהונה, מקבלים כפל בירושה, אחיהם מצווים לכבדם.

בכור האדם[עריכה]

כהונה - קדושה[עריכה]

"קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא" שמות יג,ב. מלבד עצם היותו בכור, גם בעקבות מכת בכורות: אולם הלווים מחליפים את הבכורים, ויש מצווה לפדותן במדבר יח,טו

כפל בירושה[עריכה]

התורה מצווה לתת את הירושה לבכור, ומדגישה שאף אם יש לאדם שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה, ובכור השנואה הוא הגדול - אז הוא הבכור, ואסור לאב להעביר את הבכורה לבכור אשתו האהובה! דברים כא,יז

כבוד ע"י אחיו[עריכה]

"כבד את אביך ואת אימך" - לרבות את האח הגדול.

בכור בהמה[עריכה]

ישנה מצווה להקריב קרבן את בכורות הבהמה הטהורה, ולפדות את בכורי החמורים.

בצומח[עריכה]

בפרי הראשון שגדל בעצים ובתבואה נקרא בכורים, וישנה מצווה להעלותו לירושלים ולאכלו שם בקדושה ושמחה.

הבכורים בתנ"ך[עריכה]

  • קין היה הבכור, אך הביא קרבן לה' סתם "מפרי האדמה", ואילו אחיו הבל הביא "מבכורת צאנו ומחלבהן".

לאחר שקין הרג את הבל, נולד לאדם וחוה בן שלישי - שת, שצאצאיו הם ממשיכי "תולדות אדם", וממנו נולד נח.

  • ישמעאל הוא הבכור של אברהם מהגר שפחת שרה, אך הקב"ה אומר לו במפורש ש"יצחק" שיוולד לו משרה הוא הממשיך העיקרי שלו "יקרא בו זרע".
  • יעקב קנה את הבכורה מעשיו, ובכל-זאת יצחק ביקש לברך את עשיו לפני מותו, אולם רבקה ששמעה זאת ציוותה על יעקב לגנוב לו את הברכות. בהמשך יצחק עצמו ברך את יעקב ב"ברכת אברהם". והקב"ה אומר שיעקב הוא הממשיך את אברהם ויצחק.
  • ראובן בכור יעקב, אולם המלוכה ניתנה ליהודה, הכהונה ללוי, וכפל הנחלה בשבטים ליוסף (בכור האשה האהובה).
  • המכה האחרונה מעשר מכות מצרים הייתה מכת בכורות.


הערות שוליים