בני יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
(תיקנתי את השורה של יוסף בטבלה כל ערך קפץ משבצת אחת ימינה החזרתי את כולם למקומם) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
! בני יעקב !! נולד <ref name=A>ילקוט שמעוני לפרשת שמות </ref>. !! שנת הלידה <br /> לבריאת העולם !!נפטר בן<ref name=A/> !! יום ההילולה !!מקור השם|| מקום קבורה משוער <ref>מקור, בין השאר, מנחם מיכלסון,יהודה סלומון ומשה מילנר , מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל - משרד הבטחון ההוצאה לאור</ref> | ! בני יעקב !! נולד <ref name=A>ילקוט שמעוני לפרשת שמות </ref>. !! שנת הלידה <br /> לבריאת העולם !!נפטר בן<ref name=A/> !! יום ההילולה !!מקור השם|| מקום קבורה משוער <ref>מקור, בין השאר, מנחם מיכלסון,יהודה סלומון ומשה מילנר , מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל - משרד הבטחון ההוצאה לאור</ref> | ||
|- | |- | ||
| [[ראובן בן יעקב|ראובן]] || י"ד בכסליו || ב"א קצ"ג 2193 || 155 או 124 ||י"ד כיסלו|| " | | [[ראובן בן יעקב|ראובן]] || י"ד בכסליו || ב"א קצ"ג 2193 || 155 או 124 ||י"ד כיסלו|| "כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי"(כ"ט,ל"ב) | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
| [[שמעון]] || כ"ח בטבת ||ב"א קצ"ד 2,194 ||120 ||כ"ד כיסלו|| " | | [[שמעון]] || כ"ח בטבת ||ב"א קצ"ד 2,194 ||120 ||כ"ד כיסלו|| "כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי"(ל"ג)||צפונית מ[[כפר סבא]] | ||
|- | |- | ||
| [[לוי]] || ט"ז בניסן ||ב"א קצ"ה 2,195|| 137 <ref>רק שמת לוי החל שעבוד מצרים לפי סדר עולם רבה</ref> ||||" | | [[לוי]] || ט"ז בניסן ||ב"א קצ"ה 2,195|| 137 <ref>רק שמת לוי החל שעבוד מצרים לפי סדר עולם רבה</ref> ||||"הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי" (ל"ד) | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
| [[יהודה]]||ט"ו בסיון||ב"א קצ"ה 2,195|| 119 ||ט"ו בסיוון||" | | [[יהודה]]||ט"ו בסיון||ב"א קצ"ה 2,195|| 119 ||ט"ו בסיוון||"הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'" (ל"ה)||[[יהוד]] | ||
|- | |- | ||
| [[דן]]|| ט' באלול ||ב"א קצ"ה 2,195 || 125|| ט' אלול|| " | | [[דן]]|| ט' באלול ||ב"א קצ"ה 2,195 || 125|| ט' אלול|| "דָּנַנִּי אֱלֹקים" (ל',ו')||אשתאול, כפר דנה ב[[חבל ארץ עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]] | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
| [[נפתלי]]|| ה' בתשרי ||ב"א קצ"ה 2,195 || 133 || ||"נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים | | [[נפתלי]]|| ה' בתשרי ||ב"א קצ"ה 2,195 || 133 || ||"נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי" (ח') | ||
|- | |- | ||
| [[גד]]|| י' חשוון ||ב"א קצ"ה 2,195 || 125 ||י' מרשוון|| "( | | [[גד]]|| י' חשוון ||ב"א קצ"ה 2,195 || 125 ||י' מרשוון|| "(בָּגָד) [בָּא גָד]" (י"א) | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
| [[אשר]] || ד' בשבט || ב"א קצ"ה 2,195 || 123||י"ב טבת|| " | | [[אשר]] || ד' בשבט || ב"א קצ"ה 2,195 || 123||י"ב טבת|| "בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת"(י"ג) | ||
|- | |- | ||
| [[יששכר]] || י' באב ||ב"א קצ"ו או קצ"ז 2,196 || 122 ||י' באב|| "נָתַן אֱלֹהִים | | [[יששכר]] || י' באב ||ב"א קצ"ו או קצ"ז 2,196 || 122 ||י' באב|| "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי "(י"ח) | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
| [[זבולון]] || ז' בתשרי ||ב"א קצ"ז 2,197 ||110 || ה' תשרי|| "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב | | [[זבולון]] || ז' בתשרי ||ב"א קצ"ז 2,197 ||110 || ה' תשרי|| "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי" (כ') | ||
|- | |- | ||
| [[דינה בת לאה|דינה]]||||||||||[[הרב דוד צבי הופמן]] מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"<ref>דברים ל"ב,ל"</ref>.|| ארבל | | [[דינה בת לאה|דינה]]||||||||||[[הרב דוד צבי הופמן]] מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"<ref>דברים ל"ב,ל"</ref>.|| ארבל | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
|[[יוסף]]| כ"ז תמוז|||ב"א קצ"ט 2,199 ||110||א'תמוז||" אָסַף אֱלֹהִים אֶת- | |[[יוסף]] |||כ"ז תמוז|||ב"א קצ"ט 2,199 ||110||א'תמוז||" אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי" (כ"ג)||[[שכם]] | ||
|- | |- | ||
|[[בנימין]] ||י"א במרחשון ||ב"א ר"ז 2,207|| 115||כ"ד מרחשוון|| " | |[[בנימין]] ||י"א במרחשון ||ב"א ר"ז 2,207|| 115||כ"ד מרחשוון|| "שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין" (ל"ה,י"ח)||מזרחית מכפר סבא | ||
|} | |} | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
[[תמונה:Hoshen.jpg|left|thumb|250px|אבני החושן - ויקיפדיה,ערך: ברי"א]] | [[תמונה:Hoshen.jpg|left|thumb|250px|אבני החושן - ויקיפדיה,ערך: ברי"א]] | ||
''' | '''חשֶׁן מִשְׁפָּט''' היה על ה[[אפוד|אֵפֹד]], אחד משמונת הבגדים שנהג ללבוש [[הכהן הגדול]] בבואו אל [[משכן אהל מועד]] ול[[בית המקדש]]. החושןהיה עשוי: זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר. צורתו הייתה רבוע: זרת אורכו וזרת רוחבו. היו בו ארבע טורים של אבנים:{{מקור| ספר שמות, כ"ח, ט"ו-ל'|כן}} | ||
# אֹדֶם | # אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד: | ||
# וְהַטּוּר | # וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם: | ||
# וְהַטּוּר | # וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה: | ||
# וְהַטּוּר הָרְבִיעִי | # וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֶה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם: | ||
על האבנים היו חקוקים שמות בני יעקב - שבטי ישראל - שמות [[האבות]] וצמד המילים "שבטי ישרון". | על האבנים היו חקוקים שמות בני יעקב - שבטי ישראל - שמות [[האבות]] וצמד המילים "שבטי ישרון". | ||
החשן משפט נישא על ידי [[אהרן הכהן]] ולאחריו על-ידי הכהנים הגדולים בעת עבודתם הקדושה. וכך מתואר תפקידו : " | החשן משפט נישא על ידי [[אהרן הכהן]] ולאחריו על-ידי הכהנים הגדולים בעת עבודתם הקדושה. וכך מתואר תפקידו : "וְנָשָׂא ... (את) ְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל-לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-ה' תָּמִיד.וְנָתַתָּ אֶל-חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד". | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה אחרונה מ־13:38, 2 במרץ 2018
|
|
בני יעקב הם הבנים של יעקב אבינו. בני יעקב, אשר היו הבסיס לשבטי עם ישראל ולחלוקת נחלות שבטי ישראל. שמות הבנים הופיעו גם על חשן משפט, כאשר על כל אבן היה סמלו שך השבט.
בני יעקב[עריכה]
| בני יעקב | נולד [1]. | שנת הלידה לבריאת העולם |
נפטר בן[1] | יום ההילולה | מקור השם | מקום קבורה משוער [2] |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ראובן | י"ד בכסליו | ב"א קצ"ג 2193 | 155 או 124 | י"ד כיסלו | "כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי"(כ"ט,ל"ב) | |
| שמעון | כ"ח בטבת | ב"א קצ"ד 2,194 | 120 | כ"ד כיסלו | "כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי"(ל"ג) | צפונית מכפר סבא |
| לוי | ט"ז בניסן | ב"א קצ"ה 2,195 | 137 [3] | "הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי" (ל"ד) | ||
| יהודה | ט"ו בסיון | ב"א קצ"ה 2,195 | 119 | ט"ו בסיוון | "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'" (ל"ה) | יהוד |
| דן | ט' באלול | ב"א קצ"ה 2,195 | 125 | ט' אלול | "דָּנַנִּי אֱלֹקים" (ל',ו') | אשתאול, כפר דנה בעמק יזרעאל |
| נפתלי | ה' בתשרי | ב"א קצ"ה 2,195 | 133 | "נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי" (ח') | ||
| גד | י' חשוון | ב"א קצ"ה 2,195 | 125 | י' מרשוון | "(בָּגָד) [בָּא גָד]" (י"א) | |
| אשר | ד' בשבט | ב"א קצ"ה 2,195 | 123 | י"ב טבת | "בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת"(י"ג) | |
| יששכר | י' באב | ב"א קצ"ו או קצ"ז 2,196 | 122 | י' באב | "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי "(י"ח) | |
| זבולון | ז' בתשרי | ב"א קצ"ז 2,197 | 110 | ה' תשרי | "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי" (כ') | |
| דינה | הרב דוד צבי הופמן מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"[4]. | ארבל | ||||
| יוסף | כ"ז תמוז | ב"א קצ"ט 2,199 | 110 | א'תמוז | " אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי" (כ"ג) | שכם |
| בנימין | י"א במרחשון | ב"א ר"ז 2,207 | 115 | כ"ד מרחשוון | "שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין" (ל"ה,י"ח) | מזרחית מכפר סבא |
מקור:ספר סדר הדורות
סמלי שבטי ישראל[עריכה]
הסמלים באים לבטא את אופיין של בני יעקב כפי שבא לידי ביטוי בברכת אביהם ובברכת משה רבינו. יש בהן אפיון גם לטבע של הנחלה שהם זכו בה.
סמלי השבטים בויטראז' כפי שנעשו על-ידי מרים רייך סטודיו ויטראז) מקדומים - מוצגות במכון לב במדרשה – ירושלים
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
ראובן, לוי ויהודה
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
שמעון זבולון יששכר
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
דן נפתלי אשר
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
יוסף בנימין גד
חשן משפט[עריכה]
- ערך מורחב - חשן משפט
חשֶׁן מִשְׁפָּט היה על האֵפֹד, אחד משמונת הבגדים שנהג ללבוש הכהן הגדול בבואו אל משכן אהל מועד ולבית המקדש. החושןהיה עשוי: זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר. צורתו הייתה רבוע: זרת אורכו וזרת רוחבו. היו בו ארבע טורים של אבנים:( ספר שמות, כ"ח, ט"ו-ל')
- אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד:
- וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם:
- וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה:
- וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֶה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם:
על האבנים היו חקוקים שמות בני יעקב - שבטי ישראל - שמות האבות וצמד המילים "שבטי ישרון".
החשן משפט נישא על ידי אהרן הכהן ולאחריו על-ידי הכהנים הגדולים בעת עבודתם הקדושה. וכך מתואר תפקידו : "וְנָשָׂא ... (את) ְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל-לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-ה' תָּמִיד.וְנָתַתָּ אֶל-חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד".