בקעת בית שאן

בקעת בית שאן היא חבל ארץ בארץ ישראל במזרח עמק יזרעאל, בצפון בקעת הירדן ומדרום לבקעת כנרות המכונה גם ארץ כינרות או "עמק הירדן הצפוני". בית שאן היא העיר המרכזית של חבל הארץ.

חבל הארץ כולל 22 ישובים, עם אוכלוסייה של 25,600 נפש לסוף 2007 , בשטח של 217,000 קמ"ר. הישובים החקלאיים בעמק בית שאן עיבדו בשנת 2006 76.6 אלפי דונם, רובם, 46.9 אלפי דונם - גידולי שדה ו-19.6 אלפי-דונם ירקות, תפוחי אדמה ומקשה (מלונים). שטח המטעים היה רק 7.7 אלף דונם ורובו מטעי תמרים.^[1]

אזורי הבקעה

בקעת בית שאן היא אחד מאזורי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל. היא מחולקת לאזורים הבאים:

• עמק בית שאן המזרחי - בתחום מהעיר בית שאן עד נהר הירדן. בין ישובי האזור נמנים הקיבוצים הבאים :
  • נווה איתן - נוסדה בב' כסלו תרצ"ט (1939), על שפת נהר הירדן. שמו ניתן לומהפסוק במקרא המתיחס לנהר שלידה: "הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי." ירמיהו מ"ט, י"ט
  • מעוז חיים - בו שרידי בית כנסת עתיק.
  • כפר רופין - הוקם יחד עם נוה איתן. הוא נמצא 250 מטר מתחת לפני הים.
• עמק בית שאן הדרומי - מבית שאן דרומה. הוא כולל "גוש" של ארבע קיבוצים המארגנים ב"קיבוץ הדתי" ומושבים ב"גוש" ה"פרוונות" שהוקמו לאחר הקמת המדינה.
  • טירת צבי - הקיבוץ הדתי הראשון והוקם בכ"א תמוז תרצ"ז (1937).
  • שדה אליהו - הוקם בי"ט אייר תרש"ט נקרא על-שם הרב אליהו גוטמאכר שאמר:" בישוב ארץ ישראל - פתיחת שער לגאולה שלמה"
• עמק בית שאן הצפוני - מבית שאן צפונה. בין ישובי האזור נמנים הקיבוצים הבאים :
  • חמדיה - שמה נובע מישוב שהיה במקום על-שם הסולטן הטורקי. הקיבוץ הוקם בי"ט אלול תש"ב (1942)
  • בית יוסף- אחד המושבים היחידים באזור. הוא נוסד בכ"ז ניסן תרצ"ז (1937).
  • נוה אור - שמה מקורו במייסדיה שהיו יוצא בבל היא "אור כשדים". הוקם בתש"ט.
  • גשר - הקיבוץ הוקם על אדמות הברון רוטשילד בכ"ו אייר תרצ"ט (1939). פרנסתו הייתה על מחצבי הגבס שנמצאו לידו היא . במלחמת העצמאות הביסו מגיני הקיבוץ אל צבא ממלכת ירדן שפלש ארצה.

עמק המעינות

העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו. העמק מכונה גם "עמק המעינות". בין השאר מצויות בעמק נביעות כמו : "עין כפתור" ו"עין פרח" ואחרות ללא שם מוגדר. המשותף להם שהן נביעות קטנות, לעימים אפילו עם מים לא ראויים לשתייה. מים שנבעו מהמעינות אינם רבים ולכן גם לא ניכרת זרימה שלהם . ניתן לראות אותם עומדים בתוך שקעים מוארכם שבהפ צומחים דשאים. לעיתים עדר הפרות קטנים מוצאים בהן מקור למרעה. אדמת העמק, אשר היית ה]עם ביצה ניכרת בצבעה השחור. ולכן, כאשר השדות מסביב נחרשים ניכר הצבע השחור. כאשר לא נזרעים השדות נובע מהם צמח הינבוט.

מעיין עין כפתור, בו ניתן לבקר, נמצא בצד הדרך בין עין הנציב לשדה אליהו, מדרום מזרח לבית שאן ברום מינוס 200 מ'.

נושא המצוות התלויות בארץ

ערך מורחב - הכתובת בבית הכנסת בתל רחוב בדרום עמק בית שאן

בקעת בית שאן היא מו האזורים אשר חכמי ישראל דנו, האם יש לחול עליה את מצוות התלויות בארץ, דהיינו : אלו המצוות הקשורות לארץ ישראל. הייתה סברה כי העמק אינו נכלל בארץ-ישראל לצרכי קיום מצוות אלה.

לכן, לא הייתה זו הפתעה כאשר נמצאה כתובת כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, באולם מבוא של בית הכנסת של העיר רחוב - 6 ק"מ דרומית לעיר. הכתובת כוללת 365 (כמנין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל"מצוות התלויות בארץ". זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה. לדעת חוקר ארץ-ישראל צבי אילן רואים בה את המימצא החשוב ביותר של מזה שנים רבות בארכאולוגיה היהודית ^[2].

האתר המצוי בשדות קובוץ עין הנציב התגלה בעקבות מציאת מטמון, אוסף אבני בניה, סורג עם מנורת שבעת הקנים ^[3] ורצפות פסיפס ^[2].

בחפירות שנערכו במקום בשנת 1974 התגלה בית כנסת בגודל 18 מטר על 24 מטר. רובו שימש אולם תפילה, היו בו שני טורי עמודים בנויים בזלת. סמוך לקיר הדרומי, לכיוון ירושלים נבנתה בימה גדולה. המתחם כולו היה מרוצף בפסיפס. אובחנו שלוש שכבות של רצפות. נראה שבית הכנסת שוקם מחדש פעמיים.

חדרים הוא משני עברי הבימה. מצפון לבית התפילה נמצא "נרתכס" - אולם מבוא - אשר התווסף למבנה המקורי בשלב מאוחר. אחיו נכנסו בכניסה יחידה וממנו עברו אל אולם התפילה בשלוש כניסות. ברצפת הפסיפס של אולם הכניסה נקבעה הכתובת.

לקריאה נוספת

• צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז.
• זאב וילנאי,מדריך הגליל , הוצאת אריאל ירושלים, 1980

קישורים חיצוניים

• סקיתופונט - הפורטל של העמק
• סיכום השתלמות על בקעת הירדן - 2006

הערות שוליים