ברכת התורה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ברכת התורה או ברכות התורה הן ברכות שמברכים בכל יום על מצות תלמוד תורה.


בסיווג ברכות התורה חקרו בין שלושה צדדים:

א) ברכות השבח - על נתינת התורה (מנחת חינוך תל-א [ה] ד"ה ומביא).

ב) ברכות המצוות - על החיוב ללמוד תורה (דבר אברהם ח"א טז-א וחידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמז חקרו האם היא ברכת השבח או ברכת המצוות. ומעין זה חקר ביכורי ארץ ברכות ח"א א-סא האם ברכות התורה הם ברכות המצוות או ברכות ההודאה).

ג) ברכות הנהנין - על שמחת הלב בלימוד (קהילות יעקב ברכות כד (ד"ה ועוד) כתב שהיא גם ברכת הנהנין).


נוסחן[edit]

הברכה הראשונה מורכת משני חלקים: "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה", ולנוסח ע"מ "על דברי תורה".

לאחר מכן אומרים "והערב נא" עד החתימה "בא"י המלמד תורה לעמו ישראל".

הברכה השניה היא "בא"י אמ"ה אשר בחר בנו וכו' בא"י נותן התורה". את הברכה השניה מברך גם העולה לתורה לפני הקריאה.

לאחר הברכות נוהגים לומר פסוקי ברכת כהנים וברייתת "דברים שאין להם שיעור" (דומה למשנה הראשונה של מסכת פאה) ו"דברים שאדם אוכל פירותן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא".

אם נחשב שתי ברכות או שלוש[edit]

שיטת שלוש ברכות היא לפי: תניא רבתי, שיבולי לקט, המנהיג, פסקי הרי"ד, רמב"ם, אבודרהם, רז"ה (המאור הקטן).

שיטת שתי ברכות היא לפי: ר' שלמה מגמזייא, מרדכי, ר"ת המופיע ברא"ש, ראבי"ה

אך למרות זאת לא תלוי בזה המחלוקת אם צריך לומר "והערב" עם וא"ו שזה מחלק את הברכה לשתים, שהאר"י הקדוש סובר שיש שלוש ברכות ואומר אמן לפני "והערב" עם וא"ו.

ובשלטי גיבורים מובא (דפי הרי"ף בברכות ה: באות ז): "התוס' וסמ"ג ורא"ש וטור פליגי ע"ז וסברי דאינם רק שתי ברכות ושצריך לומר והערב נא בוא"ו ומימון כתב כרבינו" (הרי"ף).

אך זה תלוי במחלוקת הגירסאות בגמרא אם אמרינן "לכולהו" או לתרוייהו".

וכן בברכת המעביר ישנה מחלוקת בזה אם היא שתי ברכות או אחת, שהוא"ו גם שם לא משנה לחילוק הברכות.

פירוט הבדלי הנוסחים[edit]

על דברי תורה: רמב"ם, רא"ש, רי"ף, המנהיג, רע"ג, אבודרהם (ספרד), פסקי הרי"ד, סידורים כנסת הגדולה , ספרדי.

לעסוק בדברי תורה: גמרא, (יש מקומות ברא"ש), שבולי לקט (סי' ה), ר' שלמה מגמזייא, סידורי חסידי אשכנז, אבודהם (יש מקומות), ראבי"ה, סידורים אשכנז וספרד.

מחלוקת אם וא"ו או לא

והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך: ר"ת בר"ש, רמב"ם (פ"ז הל' תפילה ה"י), שיבולי לקט, המנהיג, ר' שלמה מגמזייא, סידור חסידי אשכנז, מרדכי (סי לא), סידורים ספרדי, ספרד, אשכנז, כנסת הגדולה.

הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך: גמרא, רא"ש, רי"ף, רע"ג, אבודרהם, פסקי הרי"ד, רמב"ם גי' קאפח.


בפינו ובפיפיות עמך כל בית ישראל: רמב"ם, סידור ספרדי.

בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל: גמרא, רא"ש, רי"ף אבודרהם, פסקי הרי"ד, כנסת הגדולה.

בפינו ובפה כל עמך בית ישראל: רע"ג.


בפינו ובפי עמך בית ישראל: (מופיע בעולת ראי"ה ח"ב בהערות בסוף) כן בנוסח א' של סידור רע"ג, סידור הגר"א "עבודת ישראל" בשם הרו"ה שכן הוא בכ"י, אשכנז.

בפינו ובפיות עמך בית ישראל: ספרד.


ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו: פסקי הרי"ד, סידור ספרדי.

ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל: גמרא, רא"ש, רי"ף, סידורים אשכנז, ספרד, כנסת הגדולה.

ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך: רמב"ם.

ונהיה אנחנו וצאצאי עמך כל בית ישראל לעולם: רמב"ם גי' קאפח.

ובצאצאינו ובצאצאי עמך בית ישראל: רע"ג, אבודרהם (ספרד).

צ"ל בצאצאינו: אבודרהם.


כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה: רי"ף, סידורים ספרדי, אשכנז, ספרד, כנסת הגדולה.

כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך: גמרא.

יודעי שמך ועוסקי תורתך: רמב"ם.

יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה: רמב"ם גי' קאפח.

מלומדי תורתך ויודעי שמך: רע"ג.

כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך: רא"ש.

ונהיה כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמך: אבודרהם.

מלומדי תורתך ומיודעי שמך עד סוף כל הדורות: פסקי הרי"ד.


... אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"ה נותן התורה: גמרא, רא"ש, רי"ף, רע"ג, רמב"ם, אבודרהם, סידורים: ספרדי, ספרד, אשכנז, כנסת הגדולה.

"לעסוק בדברי תורה"[edit]

המהר"ל מסביר (הקדמה ל"תפארת ישראל") כי הסיבה שהנוסח הוא "לעסוק" ולא "ללמוד", מפני שמשמעות המילה "ללמוד" היא לכוון לאמת, ואין אנו יודעים אם נכוון לאמת ולכן מברכים "לעסוק" שמשמעותו "להתעסק", גם אם לא מכוון לאמת, ומכאן רואים שאין העיקר לכוון לאמת אלא עצם העיסוק.

הסבר נוסח שמציע המהר"ל (ונמצא גם בערוך השולחן) הוא ש"ללמוד" משמעותו אפילו במחשבה או בקריאה, המצווה היא דווקא בהוצאה בפה שבזה שייך הלשון "לעסוק", ולכן יש לברך "לעסוק".

האבודרהם מצדד יותר במנהג ע"מ שאומרים "על דברי תורה", כי נוסח זה כולל גם את כל עסק הלימוד והמצוות.

הבית יוסף מצדד יותר במנהג אשכנז, ששייך יותר לברך רק על הלימוד ולא על עסק המצוות בברכת התורה, ומ"מ להלכה הוא פוסק כמנהג ע"מ.


זמנן[edit]

את ברכות התורה מברכים בכל יום, לאחר ברכות השחר. בשונה מהרבה דברים - לעניין ברכות התורה הולך הלילה אחר היום, דהיינו שבלילה אינו מברך ברכות התורה, הגם שזהו יום חדש, אלא להבא מברך בבוקר הבא.