ברכת שחלק מחכמתו: הבדלים בין גרסאות בדף
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== הברכה בימינו == | == הברכה בימינו == | ||
יש | יש אומרים כי בדורנו אין מברכים ברכה זו בשם ומלכות, | ||
מסופר על [[הרב אברהם אלקנה שפירא]] | מסופר על מרן הגאון מורנו ורבנו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] זצוק"ל, ומרן הגאון מורנו ורבנו [[הרב מרדכי אליהו]] זצוק"ל, שכשנסעו לארה"ב היה שם כנס, ואדם אחד בירך עליהם "שחלק". מיהר הרב שפירא למחות ואמר "ברכה לבטלה, ברכה לבטלה", ואילו הרב אליהו אמר "[[אמן]] ואמן", וביאר לאחר מכן שכוונתו: "אמן אחד במשמעות של "אמת" - על הרב שפירא, ואמן שני במשמעות של "כן יהי רצון" עלי". | ||
אולם לדעת רוב הפוסקים, גם היום יש לברך על חכמים, וכן נוהגים רבים למעשה (עי’ ביחו”ד ד, טז, ופס”ת רכד, 17). והחכמה נקבעת לפי ערך הדור, שאם החכם נחשב כאחד מגדולי חכמי הדור, בין בתורה ובין במדע, מברכים עליו. וכאשר יש לאדם ספק אם החכם שלפניו אכן מופלג בחכמתו, יברך בלא שם ומלכות.<ref>מתוך פניני הלכה https://ph.yhb.org.il/10-15-18/</ref> | |||
== ברכה על גוי == | == ברכה על גוי == | ||
על גוי החכם בתורה לא מברכים ברכה זו, משום "תורה בגוים - אל תאמין". | על גוי החכם בתורה לא מברכים ברכה זו, משום "תורה בגוים - אל תאמין", אבל מברכים עליו את [[ברכת שנתן מחכמתו]], שהרי "חכמה בגויים - תאמין", וכדי להדגיש שאף שהאדם הוא בשר ודם, נתן לו ה’ מחכמתו. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: ברכות]] | [[קטגוריה: ברכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:21, 20 בנובמבר 2020
|
|
ברכה שמברכים כשרואים חכם גדול בתורה.
נוסח הברכה[עריכה]
נוסח הברכה הוא "בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו".
ניתן לראות בברכה זו את מעלת תלמיד חכם שה' כביכול משתתף עימו ונותן לו חלק מחכמתו.
הברכה בימינו[עריכה]
יש אומרים כי בדורנו אין מברכים ברכה זו בשם ומלכות,
מסופר על מרן הגאון מורנו ורבנו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל, ומרן הגאון מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, שכשנסעו לארה"ב היה שם כנס, ואדם אחד בירך עליהם "שחלק". מיהר הרב שפירא למחות ואמר "ברכה לבטלה, ברכה לבטלה", ואילו הרב אליהו אמר "אמן ואמן", וביאר לאחר מכן שכוונתו: "אמן אחד במשמעות של "אמת" - על הרב שפירא, ואמן שני במשמעות של "כן יהי רצון" עלי".
אולם לדעת רוב הפוסקים, גם היום יש לברך על חכמים, וכן נוהגים רבים למעשה (עי’ ביחו”ד ד, טז, ופס”ת רכד, 17). והחכמה נקבעת לפי ערך הדור, שאם החכם נחשב כאחד מגדולי חכמי הדור, בין בתורה ובין במדע, מברכים עליו. וכאשר יש לאדם ספק אם החכם שלפניו אכן מופלג בחכמתו, יברך בלא שם ומלכות.[1]
ברכה על גוי[עריכה]
על גוי החכם בתורה לא מברכים ברכה זו, משום "תורה בגוים - אל תאמין", אבל מברכים עליו את ברכת שנתן מחכמתו, שהרי "חכמה בגויים - תאמין", וכדי להדגיש שאף שהאדם הוא בשר ודם, נתן לו ה’ מחכמתו.
הערות שוליים
- ↑ מתוך פניני הלכה https://ph.yhb.org.il/10-15-18/