Open main menu

בת יפתח

בת יפתח היא בתו היחידה של יפתח הגלעדי, שופט התשיעי של עם ישראל בספר שופטים.

Contents

הסיפור בספר שופטיםEdit

נדרו של יפתחEdit

יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': "אם נתון תתן את בני עמון בידי - והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי, בשובי בשלום מבני עמון, והיה ל-ה' והעליתהו עולה" (שופטים יא, ל-לא)

יפתח התכוון לבהמה הראשונה שתצא מדלת ביתו, ובגמרא תוקפים אותו: (בבלי תענית ד, א) "יפתח שאל שלא כהוגן: והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי... והעליתהו עולה - יכול אפילו דבר טמא! השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו."

התקיימות הנדרEdit

כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון. יפתח קרע את בגדיו כשראה אותה, ואמר שהוא נדר נדר ל-ה', ולא יוכל לשוב. בתו השיבה, שאם נדר - אין ברירה, והוא חייב לקיים את נדרו, אך בקשה שיתן לה שני חודשים להיות עם חברותיה, ואז יעשה לה את מה שנדר.

במדרש, מובא דו-שיח ארוך בין יפתח לבתו, שמסמל את הנימוקים כנגד התעקשותו של יפתח לקיים את נדרו - "אמרה לו בתו: "אבי, שמא כתיב בתורה שיקריבו נפשות בניהם על גבי המזבח? והלא כתיב, אדם כי יקריב מכם קרבן לה' - מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן, (ויקרא א, ב), מן הבהמה ולא מן בני אדם!

אמר לה: בתי, נדרתי "והיה היוצא מדלתי ביתי והעליתהו עולה.

אמרה לו: יעקב אבינו, שנדר "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך"(בראשית כח, כב), ונתן לו הקב"ה שנים עשר שבטים, שמא הקריב אחד מהם? ולא עוד הלא חנה כשהיא נודרת, ואומרת" "ונתתיו לה' כל ימי חייו", שמא הקריבה את בנה להקב"ה? [הדוגמא שהיא מביאה מחנה לא מסתברת, שהרי חנה היתה עשרות שנים אחריה, ובאמת בחלק מהספרים לא גורסים כך.]

כל הדברים האלה אמרה לו, ולא שמע אליה. אמרה לו: "הניחני, ואלך אצל בית דין, שמא אחד מהם ימצא פתח לדבריך. הלכה אצלם ולא מצאו פתח להתיר את נדרו".

בנוסף, תוקף המדרש, מדוע לא הלך יפתח אל פנחס, שהיה חי באותה תקופה, וביקש ממנו שיתיר את נדרו? ועונה המדרש: פנחס אמר, "אני כהן גדול בן כהן גדול, אשפיל עצמי ואלך אצל עם הארץ?" ויפתח אמר, "אני ראש שבטי ישראל, ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט?", ומבין שניהם בתו של יפתח היא ששילמה את המחיר. מוסיף המדרש: ושניהם נתחייבו בדמיה: פנחס נסתלקה ממנו רוח הקדש, ויפתח נתפזרו עצמותיו, שנאמר: "ויקבר בערי גלעד", ודורשים חז"ל, שנקבר בכמה ערים, כי לקה בשחין, וכשהיה שוהה במקום מסוים, היה נופל אחד מאבריו, ונקבר במקומו - וכשהולך למקום אחר, היה נופל ממנו איבר אחר, ונקבר במקומו.

גורלה של בת יפתחEdit

לאחר שהלכה עם חברותיה, ובכתה איתן על ההרים במשך חודשיים, שבה אל אביה, והוא קיים בה את נדרו. ומוסיף המקרא, שמאז הולכות בנות ישראל לתנות לבת יפתח ארבעה ימים בשנה.

יש מחלוקת מה עשה בה יפתח, ואיך קיים את נדרו בסופו של דבר: לפי פירוש אחד הקריב אותה ממש (מצודת דוד), ורד"ק מפרש, שעשה לה בית והכניסה שם, והיתה שם פרושה מבני אדם ומדרכי העולם - לא התחתנה לעולם, ולא היו לה ילדים. והיה חק בישראל, כי משנה לשנה היו הולכות אליה בנות ישראל, וזה פירוש "לתנות" (לפי הפירוש הראשון, הכוונה לבכות על גורלה).

אזכורים בדברי חז"לEdit

את הפסוק "ובנו את במות הבעל, לשרף את בניהם באש עלות לבעל - אשר לא צויתי, ולא דברתי, ולא עלתה על לבי" (ירמיהו יט, ה), דורשים חז"ל: אשר לא צויתי - זה בנו של מישע מלך מואב, שנאמר, "ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה". ולא דברתי - זה יפתח. ולא עלתה על לבי - זה יצחק בן אברהם.