גדליה בן אחיקם

From ויקישיבה
Revision as of 10:39, 21 September 2012 by אריאל ביגל נ"י (talk | contribs) (הירידה למצרים)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

גדליהו בן אחיקם היה אחד מאצילי העם בתקופת חורבן בית ראשון, שמונה לפקיד מטעם מלך בבל, אך תקופת כהונתו לא האריכה ימים, והוא נרצח לאחר חודשיים. בעקבות מותו, ירדו למצרים אחרוני העם שלא הוגלו בידי הבבלים, ועל שמו נקרא צום גדליה.

משפחתו של גדליה[edit]

אבותיו של גדליהו מוזכרים פעמים רבות כמקורבים למלכות - אביו, אחיקם, מוזכר כאחד ממקורבי המלך יאשיהו[1], וכן מוזכר שבתקופת המלך יהויקים רצו העם להרוג את ירמיהו על שהתנבא נבואת פורענות, ואחיקם הגן עליו[2]. אביו של אחיקם, שפן, היה הסופר בחצר הלך יאשיהו, ושושלתו מוזכרת עד סבו של שפן, משולם - וכתיבת ייחוסו של אדם באה להעיד על חשיבותם של אבותיו.

סיפור רצח גדליהו[edit]

הסיפור מופיע במקרא פעמיים: בספר מלכים ב' בפרק כ"ה הוא מופיע בקצרה, ובירמיהו מתואר באריכות, בפרקים מ-מג.

מינוי גדליהו[edit]

לאחר שנבוזראדן, רב הטבחים של נבוכדנצר מלך בבל, החריב את בית המקדש, הוא הגלה את רוב העם והשאיר רק את העניים, עליהם הוא מינה את גדליהו בן אחיקם, אבל לא השאיר אותם בירושלים החרבה אלא במצפה. לשם הגיעו כמה מהאצולה שכן נשארו בארץ: ישמעאל בן נתניה (שהיה מצאצאי בית דוד), יוחנן ויונתן בני קרח, שריה בן תנחמת, בני עיפי הנטופתי ויזניהו בן המעכתי, שהגיעו עם אנשיהם. גדליהו נשבע להם שאם הם ישבו בארץ ויעבדו את מלך בבל ייטב להם, והם יוכלו להתפרנס בכבוד.

לאחר כמה ימים הגיעו יוחנן בן קרח ושרי החיילים שבשדה כדי להזהיר את גדליהו מפני ישמעאל בן נתניה, שלטענתם רוצה לרצוח את גדליהו בשליחות בעליס מלך בני עמון, ויוחנן אף הציע בחשאי שיהרוג את ישמעאל, והסביר לגדליהו שאם ירצח אותו ישמעאל הדבר יפגע לא רק בו, אלא יגרום להגליית כל שארית הפליטה. גדליהו סירב, והאשים את יוחנן שהוא מדבר שקרים על ישמעאל.

הרצח[edit]

בחודש השביעי - כלומר, זמן קצר לאחר שמונה גדליהו, שהוצב בתפקידו רק אחרי החורבן, שהיה בחודש החמישי - הגיע ישמעאל בן נתניה למצפה יחד עם עוד עשרה אנשים. על פי רד"ק, היה זה בראש החודש השביעי - ראש השנה [3]. לאחר שאכלו ושתו עם גדליהו, הם קמו ורצחו את גדליהו ואת הנמצאים במצפה, יהודים וכשדים. למחרת הגיעו למצפה עוד שמונים אנשים שהגיעו מאזור ממלכת ישראל - שכם, שילה ושומרון - כדי להקריב קרבנות בבית המקדש, ובדרך הם שמעו על החורבן. ישמעאל הכניס אותם למצפה ורצח גם אותם, מלבד עשרה שאמרו לו שיש להם מטמוני אוכ ל קבורים בשדה.

לאחר מכן, שבה ישמעאל אל כל העם שנותר במצפה ולקח אותם לכיוון ארץ בני עמון, אבל יוחנן בן קרח ושרי החיילים, ששמעו על הרצח, אספו אנשים ורדפו אחריו עד שהשיגו אותו בגבעון. ישמעאל בן נתניה נאלץ לעזוב את השבויים ולברוח, ויוחנן בן קרח הלך איתם לגרות כמהם - מקום סמוך לבית לחם.

הירידה למצרים[edit]

לאחר המאורע רצו העם לרדת למצרים, כי פחדו שמלך בבל יתנקם בהם על הריגת גדליהו, אך לפני כן, פנו יוחנן, יזניה וכל שאר העם אל ירמיהו, ביקשו ממנו שיתפלל אל ה', כדי שיורה להם מה לעשות כעת, ונשבעו שיעשו כל מה שיורה להם. ירמיהו התפלל כבקשתם, ולאחר עשרה ימים נענה בידי ה', שהורה לו לומר לעם להשאר בארץ ולעבוד את מלך בבל, והזהיר שאם ירדו למצרים - יאבדו. ירמיהו מילא את שליחותו ומסר לעם את דברי ה', אך עזריה בן הושעיה, יוחנן בן קרח וכל העם האשימו אותו שהוא משקר לבקשת ברוך בן נריה, וירדו למצרים, כפי שתכננו בהתחלה - והשלימו את הגלות.

ירמיהו ירד איתם למצרים, ובתחפנחס התנבא על כך שנבוכדנצר עוד יכבוש גם את מצרים.

  1. דה"ב לד, כ
  2. ירמיה כו, כד
  3. המילה "חודש" משמשת במקרא לתאר "ראש חודש" פעמים נוספות: שמואל א כ, יח; מלכים ב ד, כג, ועוד