גוד אסיק מחיצתא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 1: שורה 1:
[[גוד אסיק מחיצתא]] הינו כלל בהלכות דפנות [[סוכה]] ומחיצות בשבת בו לעניינים מסוימים אנו מחשיבים מחיצה שאינה מגיעה בחלקה העליון עד הגובה הדרוש כאילו היא נמשכת ועולה למעלה ומגיעה עד הגובה הדרוש. לדוגמא: דפנות סוכה שאינן מגיעות עד לסכך, אם גובה הדפנות הוא עשרה טפחים, הסוכה כשרה, לפי שאנו רואים את הדפנות כאילו הן נמשכות ועולות למעלה עד לסכך. הכלל ההפוך לדין זה הוא גוד אחית מחיצתא, בו אנו רואים במצבים מסוימים דפנות שאינן מגיעות עד לרצפה כאילו הן יורדות למטה.
[[גוד אסיק מחיצתא]] הינו כלל בהלכות דפנות [[סוכה]] ומחיצות בשבת בו לעניינים מסוימים אנו מחשיבים מחיצה שאינה מגיעה בחלקה העליון עד הגובה הדרוש כאילו היא נמשכת ועולה למעלה ומגיעה עד הגובה הדרוש. לדוגמא: דפנות סוכה שאינן מגיעות עד לסכך, אם גובה הדפנות הוא עשרה טפחים, הסוכה כשרה, לפי שאנו רואים את הדפנות כאילו הן נמשכות ועולות למעלה עד לסכך. הכלל ההפוך לדין זה הוא גוד אחית מחיצתא, בו אנו רואים במצבים מסוימים דפנות שאינן מגיעות עד לרצפה כאילו הן יורדות למטה.
==מקור==
==מקור==
הגמרא ב{{#makor-new:סוכה ו ב|בבלי-סוכה|ו|ב}} לומדת כי דין גוד אסיק מחיצתא וכן הדין ההפוך של גוד אחית מחיצתא נלמד מ[[הלכה למשה מסיני]]. [[רבינו חננאל]] מביא שתי פירושים לביאור המילולי למונח "גוד": 1. מלשון חתוך- כלומר "הבן בלבבך כאילו חתכתה והעליתה מחיצות מזה העמוד" 2. מלשון משיכה- שמושכים את העמוד למעלה וכן פירש רש"י{{הערה|"גוד" הוא לשון משיכה, כתרגומו של "וַיִּמְשְׁכוּ" (בראשית לז כח)}}.
הגמרא ב{{#makor-new:סוכה ו ב|בבלי-סוכה|ו|ב}} לומדת כי דין גוד אסיק מחיצתא וכן הדין ההפוך של גוד אחית מחיצתא נלמד מ[[הלכה למשה מסיני]]. [[רבינו חננאל]] מביא שני פירושים לביאור המילולי למונח "גוד": 1. מלשון חתוך- כלומר "הבן בלבבך כאילו חתכתה והעליתה מחיצות מזה העמוד" 2. מלשון משיכה- שמושכים את העמוד למעלה וכן פירש רש"י{{הערה|"גוד" הוא לשון משיכה, כתרגומו של "וַיִּמְשְׁכוּ" (בראשית לז כח)}}.
 
[[רבי חיים מבריסק]] עומד על החילוק בין סוכה לשבת למה לגבי סוכה יש צורך במחיצות ממש ואילו לגבי שבת מועיל שאדם יעשה אפילו קרשים שעל ידיהם ניצור גוד אסיק מחיצתא? הוא מסביר שבסוכה הצורך הוא בדפנות קימות ממש, ואילו לגבי שבת אין צורך בדפנות קיימות אלא בדבר שיגדיר את המקום כ'''רשות''' בפני עצמה.


[[רבי חיים מבריסק]] עומד על החילוק בין סוכה לשבת למה לגבי סוכה יש צורך במחיצות ממש ואילו לגבי שבת מועיל שאדם יעשה אפילו קרשים שעל ידיהם ניצור גוד אסיק מחיצתא? הוא מסביר שבסוכה הצורך הוא בדפנות קימות ממש, ואילו לגבי שבת אין צורך בדפנות קיימות אלא בדבר שיגדיר את המקום כ'''רשות''' בפני עצמה.
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[מיקרופדיה תלמודית:גוד אסיק|הערך גוד אסיק]] מהמיקרופדיה התלמודית
* [[מיקרופדיה תלמודית:גוד אסיק|הערך גוד אסיק]] מהמיקרופדיה התלמודית

גרסה אחרונה מ־12:06, 16 בספטמבר 2021

גוד אסיק מחיצתא הינו כלל בהלכות דפנות סוכה ומחיצות בשבת בו לעניינים מסוימים אנו מחשיבים מחיצה שאינה מגיעה בחלקה העליון עד הגובה הדרוש כאילו היא נמשכת ועולה למעלה ומגיעה עד הגובה הדרוש. לדוגמא: דפנות סוכה שאינן מגיעות עד לסכך, אם גובה הדפנות הוא עשרה טפחים, הסוכה כשרה, לפי שאנו רואים את הדפנות כאילו הן נמשכות ועולות למעלה עד לסכך. הכלל ההפוך לדין זה הוא גוד אחית מחיצתא, בו אנו רואים במצבים מסוימים דפנות שאינן מגיעות עד לרצפה כאילו הן יורדות למטה.

מקור[עריכה]

הגמרא בסוכה ו ב לומדת כי דין גוד אסיק מחיצתא וכן הדין ההפוך של גוד אחית מחיצתא נלמד מהלכה למשה מסיני. רבינו חננאל מביא שני פירושים לביאור המילולי למונח "גוד": 1. מלשון חתוך- כלומר "הבן בלבבך כאילו חתכתה והעליתה מחיצות מזה העמוד" 2. מלשון משיכה- שמושכים את העמוד למעלה וכן פירש רש"י‏[1].

רבי חיים מבריסק עומד על החילוק בין סוכה לשבת למה לגבי סוכה יש צורך במחיצות ממש ואילו לגבי שבת מועיל שאדם יעשה אפילו קרשים שעל ידיהם ניצור גוד אסיק מחיצתא? הוא מסביר שבסוכה הצורך הוא בדפנות קימות ממש, ואילו לגבי שבת אין צורך בדפנות קיימות אלא בדבר שיגדיר את המקום כרשות בפני עצמה.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. "גוד" הוא לשון משיכה, כתרגומו של "וַיִּמְשְׁכוּ" (בראשית לז כח)