גיהנום

From ויקישיבה
Revision as of 05:19, 22 January 2020 by Shyk (talk | contribs) (→‎הקשרים במקרא)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

גיהנום הוא 'מקום' בעולם הרוחני, שבו יסורים וכפרת עוון על חטאי בני האדם.

פירוש המילה גיהנום[edit]

  • רבנו בחיי על במדבר פרק טז פסוק לד - "משפט הרשעים בגיהנום לצעוק מתוך היסורים ולהצדיק עליהם את הדין, ועל כן נקרא גיהנום - גי המין בו" (נראה שהכוונה שהוא גיא, מקום עמוק, שבו "הומין" מלשון המיה, צעקה מתוך ייסורים).


פעולתו[edit]

  • שפתי כהן על במדבר פרק יט פסוק יז: "אשו של גיהנום ששורפת כל מי שיש בו לכלוך, ומי שהוא טהור אין אור של *גיהנום* שולטת בו, כי כשהגוף נקי מגשמות נעשה רוחני, והאש אינה שולטת אלא במקום שיש גשמות, ראיה מהכסף שכשיוסרו הסיגים וינקה מהם, מיד הוא נקפא בתוך האש ואינו ניתך".

גיהנום לעומת גן עדן[edit]

  • רבנו בחיי על דברים פרק ו פסוק ד: " תמצא בפרשת בראשית שלש עשרה פעמים גן, ובפרשה זו בכללה תמצא שלש עשרה פעמים אש, וזה למען הודיעך כי כל המכוון באחד שחשבונו שלש עשרה כמספר שלש עשרה מדות, ניצול מאשה של גיהנום וזוכה לגן עדן ולכל מעלותיו שהם שלש עשרה".

גדרו[edit]

  • "עינינו לראות באור גדול ובהיר מאד את עוצם חטאו שמרד נגד בוראו והוא מצטער על זאת בחרטה נוראה כי מרגיש בנפשו העדר מציאות אמיתית על אשר הדביק את עצמו בחייו אל אין והבל כי מה שהוא נגד רצונו יתברך הוא הבל ולכן הוא עצמו נעשה הבל... ואין לך צער גדול מזה. ואף על פי כן תיקון יש בו כי ככלות הגיהנום שלו ונתבערה מנפשו טומאת העבירות, אם רק עשה בחייו קצת מצוות ומעשים טובים בלי פניות אלא לשמה לגמרי, מעתה מאירות בנפשו נקודות אלו של פנימיות וזוכה בהן ליהנות מזיו השכינה על ידיהן לנצח נצחים". - הרב אליהו דסלר, מכתב מאליהו, חלק ד עמוד 194. וראה עוד שם כרך א עמוד 301, ועמוד 304.

הקשרים במקרא[edit]

  • ספר ישעיה פרק ל: "(לג) כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הִוא \{הִיא\} לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְדֹוָד כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ". - ובפירוש רש"י שם: "(לג) כי ערוך מאתמול - יום שני לבריאת עולם יום שיש לו תמול ואין לו שלשום. תפתה - גיהנם שכל המתפתה ביצרו נופל שם. למלך הוכן - לצורך סנחריב וחילו. מדורתה - לשון אש נסקת מערכת עצים על האש קרויה מדורה. נשמת ה' - נפיחת רוחו. בוערה - בוערת".
  • ספר ישעיה פרק ה, יד: "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ".
  • תיאור של נבוכדנצר בגהינום, בספר ישעיה פרק יד, ח-כ: (ח) גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ: (ט) שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם:(י) כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ: (יא) הוּרַד שְׁאוֹל גְאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה: (יב) אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: (יג) וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: (יד) אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן: (טו) אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר: (טז) רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת: (יז) שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה: (יח) כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ: (יט) וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס: (כ) לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים:".
  • שפתי כהן על דברים פרק ל פסוק טו: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע. אמר כן לפי שאמר בפרשת תבוא שנים עשר ארורים וכולם נאמרו בלשון ברכה, וקראם חיים לפי שבעשייתן קונה עולם הבא שנאמר (ויקרא י"ח, ה') אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ואחר כך אמר והיה אם שמוע תשמע וכו' והזכיר שבע עשרה ברכות בגימטריא טוב, זהו ואת הטוב, ואלו הן, ברוך אתה בעיר. וברוך אתה בשדה. ברוך פרי בטנך. ופרי אדמתך. ופרי בהמתך. וברוך טנאך, ומשארתך. ברוך אתה בבואך, וברוך אתה בצאתך. יתן ה' את אויביך. יצו ה' אתך את הברכה, וברכת בארץ. יקימך. וראו כל עמי. והותירך ה'. יפתח ה' לך. ונתנך ה' לראש. זהו ואת הטוב. ואת המות הם הארורים שהמות בעשייתן, כמו שאמרו חז"ל (שבועות ל"ו.) ארור בו אלה בו שבועה בו חרם בו נידוי, ויש לכל אחד ואחד ראיה. ואת הרע הם הקללות, וקראם רע, לפי שמאחר שמקבלים אותם הם חסידים, כמו שאמרו חז"ל (שוחר טוב תהלים ע"ט) על פסוק (תהלים ע"ט, ב') בשר חסידיך, אבל בשעת המכה היא רע. ומה שאמר את החיים ואת הטוב ולא אמר את החיים ואת המות שהוא נגדו, וכן את הטוב ואת הרע, כמו שאמר אחר כך החיים והמות נתתי לפניך. אלא הכוונה היא לומר על החיים האמיתיים של עולם הבא, לזה אמר החיים והטוב שהן חיים טובים שאין אחריהם טובה, לזה אמר בה' הידיעה את החיים ואת הטוב, וכן את המות ואת הרע, שאין אחריה רעה יותר ממנה, כי לזה אמר את המות המות האמיתי אינו על מיתת העולם הזה, כי זה המות הכל מתאוים אליו ואין אדם מת עד שישאל המיתה בפיו, וכבר כתבנו הטעם כדי שלא יתבזה אדם הראשון לומר שהוא הביא מיתה לעולם, ואפילו האבות שאלו המיתה, אברהם אמר ואנכי הולך ערירי, יצחק אמר לא ידעתי יום מותי, יעקב אמר אמותה הפעם, משה אמר כי ידעתי כי אחרי מותי, דוד אמר אנכי הולך בדרך כל הארץ, אם כן המות שאמר כאן הוא על מיתת העולם הבא שהיא הרע, כמו שכתוב בספר החסידים, מעשה בחסיד אחד שהשביע חבירו בשעת מיתתו שאחר המיתה יבוא לו ויספר לו צער המיתה ומה ענין אותו עולם, בא אליו בחלום ואמר לו כל יסורין של עולם הזה הם כלא בערך צער המיתה, וצער המיתה הוא כלא בערך צערה של *גיהנום*, ועל זה אמר את המות ואת הרע, הוא הרע שאחר המות, שגיהנום נקראת רע שנאמר (משלי ט"ז, ד') וגם רשע ליום רעה".

ראה עוד[edit]