דאורייתא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


'''סייג''' - הלקח טוב {{מקור|(ח)}} כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות:
'''סייג''' - הלקח טוב {{מקור|(ח)}} כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות:
 
@ בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ.
א) בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ.
@ איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין.
 
@ איסור בישול בשר בחלב הוא סייג לאיסור האכילה.
ב) איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין.
@ תוספת שבת היא סייג לאיסור מלאכה בשבת.
 
@ איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם<ref>אמנם בערך חצי שיעור בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעם שאסור מן התורה) הבאנו שיש חולקים על זה.</ref>.
ג) איסור בישול בשר בחלב הוא סייג לאיסור האכילה.
 
ד) תוספת שבת היא סייג לאיסור מלאכה בשבת.
 
ה) איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם<ref>אמנם בערך חצי שיעור בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעם שאסור מן התורה) הבאנו שיש חולקים על זה.</ref>.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
שורה 25: שורה 20:


==ראה גם==
==ראה גם==
[[איסורים]]
* [[איסורים]]


[[דרבנן]]
* [[דרבנן]]


[[דרבנן שיש לו עיקר מן התורה]]
* [[דרבנן שיש לו עיקר מן התורה]]


[[מצוות]]
* [[מצוות]]


[[ספיקא דאורייתא]]
* [[ספיקא דאורייתא]]




שורה 39: שורה 34:
<references />
<references />


[[קטגוריה:תורה]]
* [[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־18:11, 4 באוגוסט 2008

הגדרה

דינים שמקורם מהתורה.

בערך זה נדון בעניינים המיוחדים לדיני דאורייתא. בערך דרבנן דנו במושג ההפוך - דיני דרבנן (ובחילוק בינם לבין דיני דאורייתא). במהות הדינים דנו בערך מצוות ובערך איסורים.

לדוגמא, חילול שבת, שחיטה, נטילת לולב.

מקור וטעם

דינם של איסורי דאורייתא הוא שאינם מועילים אפילו בדיעבד, למשל גט שפסול מדאורייתא - פסול אפילו בדיעבד (תוס' גיטין ג: ד"ה וכי). אמנם הלקח טוב (ה) הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל (תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה).

סייג - הלקח טוב (ח) כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות:

  1. בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ.
  2. איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין.
  3. איסור בישול בשר בחלב הוא סייג לאיסור האכילה.
  4. תוספת שבת היא סייג לאיסור מלאכה בשבת.
  5. איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם[1].

פרטי הדין

מנהג נגד איסור דאורייתא - נחלקו הפסוקים האם המנהג מבטל את האיסור (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)[2].

ראה גם


הערות שוליים

  1. אמנם בערך חצי שיעור בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעם שאסור מן התורה) הבאנו שיש חולקים על זה.
  2. כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע מנהג בסעיף "פרטי הדין" ד"ה מנהג נגד הדין.